פורים בקיבוץ, אינני זוכר את השנה. התחפשתי למתאגרף (למעלה, שני משמאל). בבוקר קמתי והחלטתי שאינני רוצה להתחפש בתחפושת שהוכנה לי (אני לא זוכר מה זה היה) ואהיה מתאגרף. הסיבה לכך היתה זוג כפפות האיגרוף שהתגלגלו אלינו לקבוצת הילדים. התחפושת אפשרה לי לקבל אותן ליום שלם ולהסתובב אתן על ידי בלי שזה ייראה משונה.
עמוס וגלעד כדורסלנים. ישי וירון בזוקה ג'ו. אפרים סקוטי. יאיר יושב ומחלל בחליל.
The morning of Purim, I come to the beth jeladim and find the girls,(Chagit) busy ironing Noam's 'boxer shorts'. Since he decided suddenly, the shorts were not clean enough for the occasion so they washed them in the morning and Chagit was ironing them dry, with a big smile on her face.
אני התחפשתי לתאומה של חנה'לה מקבותת עומר
התחפושות הותאמו לא פעם להופעות שהכנו
חוויה מיוחדת , לעבור בשכונות ולהופיע בפני קהל אוהד…במקרה שלנו שרנו שיר , שאינני זוכרת איזה הוא
בחייך איריס, לעבור בשכונות… על איזה שכונות את מדברת? כל הקיבוץ היה בקושי שכונה אחת.
את נראית פה רצינית כל כך (שלישית מימין בשורת הכורעים)… ומי לידך עם המסכה? כנראה חגית, כי אני לא מזהה אותה בתמונה.
נעם בד"כ הזיכרון שלך טוב משלי , אך הפעם…נשכח לך
כן זו חגית מחופשת לפינוקיו
ניראה לי שהסקוטי הוא ווקה ולא אפריים
אפריים הגיע כשהיינו במוסד
עוד לא החלטתי אם את צודקת או לא. ישי טוען שהוא זוכר הכול מאותם ימים (למשל, שהתמונה במקלט היתה מבוימת וצולמה אחרי מלחמת סיני על ידי צלם רשמי של ההסברה הישראלית, שבא במיוחד לשם כך, והמקלט שבו הצטלמנו לא היה המקלט שבו ישנו בימי המלחמה). ובכן, צריך לשאול את ישי עם הוא זוכר או מזהה מיהו הסקוטי.
הסקוטי הוא בהחלט אפריים, אשר הגיע אלינו בכיתה ג' או ד' (המורה מוני) ועזב אותנו בסוף כיתה ו' או ז' אך שמר איתנו על קשר אמיץ עד סוף י"ב ועד בכלל (אפריים מופיע איתנו בצילום קבוצתי של סיום י"ב)
אני רואה שלא טעיתי בזיהוי. באמת, בכל פעם שאני מביט בתמונה בחטף אני רואה בה את אפרים. מעניין שהוא מופיע גם בתמונה השנייה מפורים, מתחילת שנות השבעים.
[…] וראו גם פורים לפני שנים רבות […]