Posted in טיולי האופניים שלי, עין משוטטת, tagged פרדס, צילום, שדה on 29 באוגוסט 2008| 3 Comments »
בית בשדה. בלוקים פשוטים. גג אסבסט. פעם היה בלב פרדסים, פרדסי השומרון. היום הוא מוקף שדות חרושים. בין משמרות לכפר גליקסון. פעם היה אולי בית אריזה, אחר כך מחסן של דשנים – עד היום נודף בו ריח חזק של אמוניה. עכשיו העמידו לידו שובך לקינון תנשמות – התחליף המודרני לחומרים הקטלניים. על הקיר עוד תלויה מפת חלקות הפרדס. כתוב שם שמוטי, טבורי, ושינגטון, ולנסיה. אוצר של ממש, בן ארבעים לפחות, תלוי על הקיר ומחכה להיסטוריונים חובבים, שוחרי תיעוד.
Posted in טיולי האופניים שלי, נוף חיי, tagged פרדס, צילום, שדה on 21 בפברואר 2008| 3 Comments »
Posted in עין משוטטת, tagged פרדס, צילום on 29 בנובמבר 2007| 1 Comment »
Posted in נוף חיי, תמונות מהטלפון, tagged פרדס, צילום on 26 בנובמבר 2007| Leave a Comment »
בפרדס שליד ביתי – שכבר איננו אלא רמז לפרדס – מונחים כבתערוכה חקלאית כלים שעבר זמנם, וארגזים ישנים, ומוטות ויתדות המסודרים בערימה על עגלה ישנה שנותר ממנה רק שלד חלוד. וכמעט צמודים לגדר התוחמת את חצרי, עומדים בשטח הפרדס שני צריפי פח מוארכים, שמתוכם מציצים בלוקים ולוחות עץ נרקבים, ודלתות ישנות וסולמות חסרי שלבים. מעולם לא הבטתי אל תוך הצריפים האלה. לפעמים מבקרים בהם החתולים שלנו, וכבר שמעתי משם פעמים רבות קולות מלחמה מסמרי שיער. מי נלחם במי? איני יודע. החתולים שחוזרים לפעמים פצועים ממלחמותיהם אינם מספרים דבר. אולי גר בצריפים האלה נחש הצפע הענק שגילינו בחצרנו בוקר אחד.
את הפרדס הקטן הזה אני חוצה כמעט כל יום בדרכי למאפייה או לבנק או לדואר או לחנות התבלינים. היום, בדרכי חזרה מסיבוב שכזה, גיליתי שבעל הפרדס הניח ליד דרך הקיצור שחוצה את הפרדס שני גלילים של גדר ברזל. אבל אולי הם מונחים שם כבר שנים ולא שמתי לב.
השמש האירה עליהם באור חזק, ואפשר היה לראות את השיחים שנלכדו בגדר והסתבכו בה עוד כשנמתחה במקום אחר. גבעולים ארוכים, ירקרקים וצהובים-לבנים, מילאו את חללי גדר הברזל המחלידה ויצרו ביחד אתה גוש עגלגל, קפיצי ואוורירי למראה, אך גם מוצק למדי.
הביטו בגליל הזה. בסבך הנפלא של גבעולים וגידי מתכת. צילמתי אותו מקרוב כשהוא ממלא את כל אופק הראייה, את כל הפריים. דימויים כאלה נוצרו על בדי ציור בעזרת שפופרות צבע רבות. והנה אדם הולך לו לתומו בפרדס ישן ליד ביתו ורואה אוצר שכזה.
מבט אישי 
