היום התפרסמה ידיעה בתקשורת שלפיה מסתמנת הגשת כתב אישום נגד חייל שהרג אזרחים בעופרת היצוקה (מישהו כבר העיר על כך, שהשם שניתן למבצע הזה מעיד היטב על הכוונות שעמדו מאחוריו). המקרה המסוים הזה, שנחקר ויגיע אולי לבית המשפט, נחשף בעדויות חיילים במכינה על שם יצחק רבין באורנים ובדו"חות בצלם, ואחר כך גם בדו"ח גולדסטון.
בזמן הרב שחלף מאז מכת העופרת שהונחתה על עזה, נשפכו הרבה מילים רעות על הגורמים שהוזכרו כאן כחושפי המקרה (וגם על אחרים). נטען כלפיהם שהם עוסקים בשקרים ובחצאי אמיתות, שהם משרתים את אויבי ישראל ושכל מטרתם השמצה וזריקת בוץ על צה"ל. והנה מתברר, שגם הצבא מאשר שאמת דיברו. בהארץ מספרים (עדכון מ-17 ביוני):
הפצ"ר ומצ"ח נשענו, במידה רבה, על העדויות שאסף ארגון 'בצלם'. בלא העבודה המקדימה של ארגונים כמו 'בצלם', בתחקור וראיון של עדים פלסטינים, בירור העובדות לא היה אפשרי.
עוד מתברר שצה"ל ידע על המקרה הזה מלכתחילה, ואף טיפל בו בדרכו (ראו את סוף הפסקה השנייה בהפניה זו). אלא שדווקא הטיפול שהעניק הצבא למקרה, שבו הרג חייל בדם קר שתי נשים, הוא הדבר המדהים ביותר.
אם היה הצבא מכחיש את המקרה וטוען שלא היו דברים מעולם, או שהיה טוען שהתנאים היו כאלה שהצדיקו ירי מכוון, היה טעם להעמיד את הדברים למבחן עובדתי ולהוכיח את הטעות שבתפיסת האירוע. אולם מתברר שהצבא ידע כבר מן הרגע הראשון שקרה משהו חמור שיש לטפל בו מיד. והצבא, בדרכו, אף טיפל באירוע: החייל הורחק מהכוח הלוחם והוצא מרצועת עזה, ולאחר מכן הודח מתפקידו כלוחם. בזה היה מסתיים הטיפול הצבאי (כל אחד יכול להרהר במידתיות של העונש ובאפקט ההרתעתי שלו, אם יש כזה), אלמלא הכריח הפרסום בדו"חות של ארגוני הזכויות ובדו"ח גולדסטון להעביר לפחות את המקרה הבודד והחמור הזה לטיפול משפטי רציני יותר.
הידיעה שפורסמה היום מלמדת עד כמה חשובה העבודה שעושים ארגוני זכויות האדם. בלעדיהם לא היה המקרה הזה מגיע לבית המשפט.
מבט אישי 
