Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘יהדות’ Category

url

במדריך הקצר לעורך הסדר כתבתי שהפיוט הפותח במילים "כמה מעלות טובות למקום עלינו", שבו אנו אומרים "דיינו" על כל המעלות שבהן זיכה אותנו האל, ציינתי כמה טעמים לכך שישנן דווקא ט"ו מעלות, ואחד הטעמים הוא כנגד ט"ו סימני הסדר.

וכאן אפרט מעט כיצד סימני הסדר מכוונים כנגד המעלות, לפי "סדר ליל פסח" של אליהו כי טוב.

קדש             הוציאנו ממצרים              משום שנאמר "קדש לי כל בכור" (שמות יג) ליד "זכור את היום הזה

.                                                     אשר יצאתם ממצרים".

ורחץ            עשה בהם שפטים            משום "והוצאתי… ובשפטים גדולים" (שמות ז).

כרפס            עשה באלוהיהם

יחץ               הרג את בכוריהם            שנאמר "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" (שמות יב).

מגיד              נתן לנו את ממונם

רחצה            קרע לנו את הים               ונאמר "ישובו המים על מצרים" (שמות יד).

מוציא            העבירנו בתוכו בחרבה

מצה               שקע צרינו בתוכו            כדרך שהמים שוקעים בקמח שנוטלים ממנו למצה.

מרור              סיפק צרכינו במדבר

כורך              האכילנו מן המן               שכך היה המן מכורך בשכבת הטל תחתיו ובשכבת הטל שמעליו.

שולחן עורך    נתן לנו את התורה            כי התורה היא שעורכת את שולחנם של ישראל.

צפון               נתן לנו את השבת            כי השבת היא חמדה גנוזה וצפונה לה'.

ברך               קרבנו אל הר סיני

הלל                הכניסנו לארץ ישראל      "הללי אלוהיך ציון".

נרצה             בנה לנו את בית הבחירה   שם הקרבנו קרבנות ונרצה לנו לכפר.

.

Read Full Post »

הופעה של יונתן שפירא – במשמרת התמיכה בסרבן נתן בלנק, ב-23 בפברואר, מול חומות כלא 6

.

שימו לב במיוחד לגרסתו של יונתן להמנון הלאומי "התקווה".

עוד לא אבדה תקוותנו

עוד חופשיה מחשבתנו

על חורבותייך עיר דוד יפציע המחר

שוויון זכויות לכל – מן הים עד הנהר.

כן, בימים האפלים האלה, הילדים הכי טובים יושבים בבית הכלא.

. המשך…

Read Full Post »

.

תתננו לשם ולתהילה

תשיבנו אל החבל ואל הנחלה

תרוממנו למעלה למעלה

תקבצנו לבית התפילה

תציבנו כעץ על פלגי מים שתולה

תפדנו מכל נגע ומחלה

תעטרנו באהבה כלולה

תשׂמחנו בבית התפילה

תנהלנו על מי מנוחות סלה

תמלאנו חכמה ושכלה

תלבישנו עוז וגדולה

תכתירנו בכתר כלולה

תישרנו באורח סלולה

תטענו ביושר מסילה

תחננו ברחמים ובחמלה

תזכירנו במי זאת עולה

תושיענו לקץ הגאולה

תהדרנו בזיו המולה

תדביקנו כאזור חתולה

תגדלנו ביד הגדולה

תביאנו לביתך ברינה וצהלה

תאמצנו ברווח והצלה.

.

מתוך סידור התפילה. הפיוט מיוחס לאלעזר הקליר

.

Read Full Post »

יעקב שטיינהרט: יונה הנביא

הנביא יונה זכה שבכל יום כיפורים מסופר סיפורו מחדש. ספר יונה כולו – שלושה עמודים – נקרא בבית הכנסת ביום הכיפורים בתפילת מנחה. מדוע נקרא ספר יונה ביום הכיפורים? יש אומרים שהסיבה היא התשובה שעשו תושבי נינוה ברגע האחרון, אחרי שיונה קרא על העיר: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת". אנשי נינוה צמו ולבשו שקים וקראו לאלוהים ושבו מדרכם הרעה, ואלוהים קיבל את תשובתם וניחם על הרעה אשר דיבר לעשות להם – ולא עשה. כמו אנשי נינוה גם אנו עומדים בבית הכנסת במחצית היום לפני שנחתמים הספרים בשמים, ועוד פתוחה הדרך לתשובה ולהצלה. ויש אומרים שלא תשובת אנשי נינוה היא העיקר אלא תשובתו של האלוהים, שביקש להחריב עיר על יושביה – יותר ממאה ועשרים אלף נפש – וחזר בו ולא עשה כן.

כך או כך – בין שהעיקר הוא בתשובתם של אנשי נינוה ובין שהעיקר הוא בתשובתו של אלוהים – מה מקומו של יונה בכל זה? ספר יונה אכן מדבר על השתנות האל מאל נקמות לאל הרחמים, אך עיקרו הוא המאבק בין יונה ובין אלוהים, מאבק המסתיים בהשפלתו של יונה. המשך…

Read Full Post »

.

תפילות יום הכיפורים גדושות בביטויים של הקטנת האדם והנמכתו מול האל הגדול והעצום.

מה אנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה צדקותינו, מה ישועתנו, מה כוחנו, מה גבורתנו, מה נאמר לפניך ה’ אלהינו ואלהי אבותינו… ואנחנו כורעים ומשתחווים ומודים לפני מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ…

******************************

גם השנה הוזמנתי ל"סעודה רוחנית" בערב יום הכיפורים ומשום מה נבחר כנושא לסעודה פסוק מפרשת "כי תבוא", וליתר דיוק מפרק כו שבו נפתחת הפרשה. הפסוק שנבחר, פסוק טז – "היום הזה אלוהיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך" – לא דיבר אל לבי. פתחתי את הפרשה וקראתי בה, ומיד קפץ לעיני צמד הפסוקים שבאים מיד אחרי הפסוק שנבחר, פסוקים יז-יח.

את ה’ האמרת היום, להיות לך לאלוהים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו.

וה’ האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך לשמור כל מצוותיו.

את ה’ האמרת… וה’ האמירך. כאן עצרתי מיד. הרי יש כאן סימטריה מושלמת. לא עוד בני אדם המדמים עצמם לעפר ואפר מול בורא עולם, אלא שתי ישויות שוות הבאות בברית ומחזקות זו את זו. האדם מגדיל ומרומם את האל, והאל מגדיל את האדם והופכו לעם סגולה. מכאן התחלתי להתגלגל בחיפושי אחר פירושים לביטוי זה. רש"י מתקשה ומכריז שלמילים אלו (האמרת, האמירך) "אין עד מוכיח במקרא", כלומר אין מקבילות שיכולות לשפוך אור ולפרש את הסתום. מפרשים מסורתיים אחרים, שנבהלו מהסימטריה, ממהרים לבטלה תוך אינוס הטקסט. יש מהם שמפרשים את המילה כנגזרת מהמילה אמר, כלומר היום אמרת שה’ הוא אלוהיך וגומר. המשך…

Read Full Post »

אני מביא כאן ציטוטים מובחרים וכמה רשימות שכתבתי לאורך השנים ועניינן נוגע ביום הכיפורים.

.

השפלתו של הנביא יונה

על האל הזקוק לאדם

סיפור לערב יום הכיפורים

יונה במעי הדג

עשה למען שמך

שובו בנים שובבים

כאשר אין המחשבה מביאה לידי מעשה

.

Read Full Post »

הסיפור בתמצית: אלימלך ונעמי יוצאים עם בניהם מחלון וכליון מבית לחם, בגלל בצורת, ועוברים למואב, שם מת אלימלך. הבנים מתחתנים עם מואביות ואחרי עשר שנים מתים. נעמי חוזרת לבית לחם עם כלותיה. בדרך היא מבקשת מהן שיחזרו לבית הוריהן. ערפה חוזרת, רות דבקה בנעמי ובעמה ("כי אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי"). בבית לחם הן עניות, רות יוצאת ללקט בשדה של בועז, היא מוצאת חן בעיניו והוא מרשה לה ללקט ככל שתרצה. נעמי מציעה לרות ללכת לגורן ולשכב למרגלות בועז. זה קורה, ורות מבקשת מבועז שיגאל אותן. יש עיכוב בגלל גואל קרוב יותר, הבעיה נפתרת ובועז מתחתן עם רות וגואל את אדמות אלימלך. רות יולדת בן, עובד, שהוא סבו של דוד המלך.

מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות? משתי סיבות: ראשית, הסיפור מתרחש "בתחילת קציר שעורים". שנית, על פי המסורת דוד המלך, נכדו של עובד שנולד לרות בסוף המגילה, נולד ומת בשבועות. המשך…

Read Full Post »

גדלתי בקיבוץ חצור. עבורי היה סדר פסח, מאז ומתמיד, מסכת ענקית (בממדים קיבוציים) שבה השתתפו כמחצית מחברי וילדי הקיבוץ, ואולי גם יותר. לפחות חודש לפני הפסח השתלטה על הקיבוץ הפקת המסכת, כולל הכנת הבמה וציורים לקישוט הבמה וחדר האוכל, שצוירו מדי שנה על ידי ציירי הקיבוץ – יצירות גדולות ויפות שלא שרדו משום שצוירו שנה אחרי שנה על אותם דיקטים וקרטונים. לדוגמה, ראו כמה ציורים כאלה שנשמרו סקיצות שלהם, של הציירת לאה צימרמן.

המשך…

Read Full Post »

פסח בקיבוץ לפני שנים רבות

פסח בקיבוץ של פעם – נדידה

סדר פסח בקיבוץ בשנות השישים

פסח בקיבוץ 1966

.

מדריך לעורך הסדר ומדרש קצר

מדריך קצר לעורך הסדר

משועבדים היינו לפרעה במצרים

.

ועוד הפניה שימושית

הגדה של פסח באתר "דעת"

.

Read Full Post »

ההגדה נפתחת בט"ו סימני הסדר, שהם תמצית הסדר כולו

קדש – קידוש היום בפתיחת הסדר (כוס ראשונה)

ורחץ – נטילת ידיים ללא ברכה, מיד אחרי הקידוש

כרפס – טועמים מעט ירק (אצלנו תפוח אדמה) טבול במי מלח (יש הטובלים בחרוסת) (זו הטבילה הראשונה משתי הפעמים המוזכרות ב"מה נשתנה")

יחץ – עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית (מהשלוש) ומצפין את החלק הגדול לאפיקומן

מגיד – קריאת גוף ההגדה. זה עיקרו של הערב: מצוות "והגדת לבנך" (בסוף המגיד, ואחרי ההלל "המצרי" וברכת הגאולה, שותים כוס שנייה)

רחצה – נוטלים ידיים ומברכים

מוציא – מברכים "מוציא לחם מן הארץ"

מצה –  מברכים "על אכילת מצה", וטועמים מעט מהמצה העליונה והאמצעית הפרוסה

מרור – טובלים מעט מרור בחרוסת וטועמים (זו הטבילה השנייה)

כורך – טועמים מהמצה התחתונה עם מעט מרור, זכר למקדש כהלל (אחרי הכורך אוכלים ביצה במי מלח)

שולחן עורך – ארוחת הסדר

צפון – טועמים מעט מהמצה שהייתה צפונה לאפיקומן

ברך – ברכת המזון (ושותים כוס שלישית)

הלל – גמר ההלל, עם ההלל הגדול וברכת השיר (ומקנחים בכוס רביעית)

נרצה – אמירת "חסל סדר פסח כהלכתו" (רצה ה’ את פעלך)

. המשך…

Read Full Post »

.

ההגדה נפתחת בט"ו סימני הסדר, שהם תמצית הסדר כולו

קדש – קידוש היום בפתיחת הסדר (כוס ראשונה)

ורחץ – נטילת ידיים ללא ברכה, מיד אחרי הקידוש

כרפס – טועמים מעט ירק (אצלנו תפוח אדמה) טבול במי מלח (יש הטובלים בחרוסת) (זו הטבילה הראשונה משתי הפעמים המוזכרות ב"מה נשתנה")

יחץ – עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית (מהשלוש) ומצפין את החלק הגדול לאפיקומן

מגיד – קריאת גוף ההגדה. זה עיקרו של הערב: מצוות "והגדת לבנך" (בסוף המגיד, ואחרי ההלל "המצרי" וברכת הגאולה, שותים כוס שנייה)

רחצה – נוטלים ידיים ומברכים

מוציא – מברכים "מוציא לחם מן הארץ"

מצה –  מברכים "על אכילת מצה", וטועמים מעט מהמצה העליונה והאמצעית הפרוסה

מרור – טובלים מעט מרור בחרוסת וטועמים (זו הטבילה השנייה)

כורך – טועמים מהמצה התחתונה עם מעט מרור, זכר למקדש כהלל (אחרי הכורך אוכלים ביצה במי מלח)

שולחן עורך – ארוחת הסדר

צפון – טועמים מעט מהמצה שהייתה צפונה לאפיקומן

ברך – ברכת המזון (ושותים כוס שלישית)

הלל – גמר ההלל, עם ההלל הגדול וברכת השיר (ומקנחים בכוס רביעית)

נרצה – אמירת "חסל סדר פסח כהלכתו" (רצה ה’ את פעלך) המשך…

Read Full Post »

לפי תיאוריות ידועות, שכבר לובנו די הצורך… צריכה הדת לעבור גלגול ולהפוך למדינה, דהיינו להתגלגל כביכול מצורה נחותה לצורה גבוהה יותר, על מנת להיטמע בתוכה אחר כך מתוך כניעה למדע, לרוח הזמן ולציוויליזציה. אבל אם אין היא חפצה בזה, אם היא מתנגדת, תיוחד לה בשל כך רק איזו פינה במדינה, וגם זאת – בפיקוח בלבד… אבל לפי התפיסה היהודית ומשאת הנפש היהודית, לא הדת צריכה להתגלגל במדינה, כמין זן נמוך המתפתח לזן גבוה יותר, אלא להפך, המדינה היא שצריכה להגיע לבסוף לידי כך שתוכל להיות דת בלבד. דת ותו לא. ודבר זה בוא יבוא.

נשמע מוכר? מי היה יכול לומר דברים כאלה? תחילתם מזכירה את דבריו של הרצל, חוזה המדינה, שדרש שהרבנים יישארו בבתי הכנסת, כלומר שתיוחד להם פינה במדינה בפיקוח בלבד. וסופם דומה לדבריו של בני קצובר, מראשי המתנחלים, הדורש את פירוקה של הדמוקרטיה הישראלית, כלומר את פירוקה של המדינה והפיכתה לדת. מי יכול היה לנסח בבהירות כזאת את שני הקצוות האלה? המשך…

Read Full Post »

.

אחרי שנתיים שבהן השתתפתי בטקס יום הזיכרון של "לוחמים לשלום", החלטתי השנה להשתתף ביוזמה מקומית חדשה בפרדס חנה – כרכור. במקום אינטימי נאספו עשרות תושבים שהחליטו לציין את היום הזה בצורה אחרת, שונה מהטקסים הממלכתיים שהמסר שלהם הוא: אנחנו צודקים ותמימים, המלחמות נכפות עלינו, אין ברירה, נמשיך לעמוד בעוז מול איבינו, ידנו מושטת לשלום. לרבים המסר הזה מצלצל חלול ואפילו שקרי. מעיקה על רבים התחושה שהמסר העיקרי הוא שאין לנו כל אחריות למלחמה האינסופית בינינו לבין הפלסטינים. כמו בטקס של לוחמים לשלום, שמחבר את הסבל היהודי-הישראלי עם הסבל הפלסטיני בתקווה לאיחוד כוחות ולפתרון משותף, כך גם בטקס "יום הזיכרון השבור" חיפשו "דרכים לזכור ולהזכיר את הכאב והאבדן הנובעים מהקונפליקט הפלסטיני-ישראלי". ודיברו, לצד הכאב של כל אחד מאתנו, גם על הנכבה ועל "זוכרות". המשך…

Read Full Post »

התמונה מאתר הניו יורק טיימס

לפני יומיים התקיים קונצרט היסטורי בעזה, בניצוחו של דניאל ברנבוים. השתתפו בו נגנים מתזמורת השטאטסקפלה מברלין, מהתזמורת הפילהרמונית של וינה, מהתזמורת הפילהרמונית של ברלין, מתזמורת הסקלה ממילאנו ומתזמורת פריז. אפשר שלא שמעתם על הקונצרט, כי בארץ הצניעו מאוד את המחווה של ברנבוים וחבורת המוסיקאים שאתו. המשך…

Read Full Post »

.

מעשה ברבי ר' שמעלקא הלוי מניקלשבורג, שהיה גדול בתורה ונותן נפשו על כל מצווה קלה כחמורה לעשותה על צד ההידור ביותר. וכשבא לעניין אפיית מצת-מצווה כמעט שפרחה נשמתו מעוצם היגיעה אשר יגע במצווה זו ומגודל הפחד, שמא לא עשה כל צרכו בשימור מצותיו ממשהו של חמץ ומספק וספק-ספיקא של חימוץ.

ואף על פי שהרבה צדיק זה מאוד בשימור ובהידור מצותיו ועשאן בתכלית הזהירות, וכן היה בורר אחר כך מתוך הרבה מצות שאפה את המעולות והיפות שבהן, נוטל אחת ומניח עשר, עד שמצא שלוש מצות מהודרות לקיים בהן המצווה, והיה שופך על זה דמעות הרבה לפני קונו שיגיעהו לקיים המצווה בשלמות, עם כל זה היה לבו נוקפו תמיד, שמא לא יצא ידי כל חובתו. המשך…

Read Full Post »

הקריאה שלי בספר מדרש אבות של ש"ב מקסימון עומדת להסתיים. זה הפוסט הרביעי בסדרה (קדמו לו טעמי המצוות, הוכחה לקיום האל, כל ישראל ערבין זה לזה). הסיפור של היום מתייחס למסכת אבות, פרק רביעי, משנה ג: "הוא [בן עזאי] היה אומר: אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר; שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום". הסיפור הוא עיבוד של המקורות האלה: מדרש תהלים לד; ילקוט שמעוני – שמואל קלא. המשך…

Read Full Post »

אני ממשיך את הקריאה בספר מדרש אבות של ש"ב מקסימון. הפעם אנו במסכת אבות, פרק שלישי, משנה טו (משנה כ לפי ספירתו של מקסימון): "הוא [רבי עקיבא] היה אומר: הכול נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה, והחנווני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת, וכל הרוצה ללוות, יבוא וילווה, והגבאים מחזירים תדיר בכל יום, ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו, ויש להם על מה שיסמכו, והדין דין אמת, והכול מתוקן לסעודה". הסיפור שיובא מיד מתייחס לסיום המשנה "והכול מתוקן לסעודה". זהו עיבוד של המקורות האלה: מדרש עשרת הדברות – בית המדרש א; תנחומא נח לפי "מנורת המאור"; כלה רבתי ב.

הסיפור מלמד שגם אם חטא ישראל מאוד, מחוייבין אנו לעשות למענו, למען גאולתו. המשך…

Read Full Post »

אני ממשיך בקריאה בספר מדרש אבות של ש"ב מקסימון. הקטע שאביא היום מתייחס למשנה יד מתוך הפרק השני של מסכת אבות: "רבי אלעזר אומר: הוי שקוד ללמוד תורה; ודע מה שתשיב לאפיקורוס; ודע לפני מי אתה עמל; ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך". בספירה של מקסימון מדובר במשנה יט. הסיפור שהוא מביא מתייחס למילים "ודע מה שתשיב לאפיקורוס". זהו עיבוד של סוף מדרש תמורה – בית המדרש א.

הסיפור מלמד איך הוכיח רבי עקיבא את קיום האל מתוך קיומו של העולם ומתוך קיומם של דברים תכליתיים בעולם. מדובר כאן בהוכחה טלאולוגית של האל, כלומר הוכחה מתוך התכלית. השעון מלמד על קיומו של שען, הבגד מודיע על קיומו של אורג – וכך העולם (התכליתי) מודיע על קיום האל. פילוסופים רבים בימי הביניים ועד סף העת החדשה השתמשו בהוכחת האל הזאת. המשך…

Read Full Post »

ש"ב מקסימון

ספר גדול כתב ש"ב מקסימון, ספר מדרש אבות, ובו הוא מביא פירושים ומדרשים וסיפורים המתקשרים אל מסכת אבות. הספר המונומנטלי (יותר מ-600 עמודים) מתעכב על כל משנה וחלקי משנה ומביא מכל טוב בהקשרה. הסיפור שאביא מיד מתייחס אל המשפט החותם כל פרק מפרקי אבות: "רבי חנניא בן-עקשיא אומר: רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר (ישעיהו מב, כא): 'ה' חפץ למען צדקו – יגדיל תורה ויאדיר'". ליתר דיוק הוא מתייחס אל חלקו של המשפט: "הרבה להם תורה ומצוות". הסיפור הוא עיבוד שעשה ש"ב מקסימון למקורות אלה: פסיקתא רבתי – פרה יד; תנחומא הקדום – חקת כו; במדבר רבה יט ח. המשך…

Read Full Post »

מעשה ברשע אחד שסיפר על הרב החסיד שבעירו שעבר כמה עבירות חמורות.

שאל אותו הרב: "מניין לך זה, כלום ראית בעיניך או כלום שמעת באזניך, ומי הגיד לך?"

אמר לו: "באוזני שמעתי, ומפיך שמעתי, שהודית בעצמך שעשית עבירות אלו ואלו".

אמר לו: "מתי הודיתי ובפי מי הודיתי?"

אמר לו: "עומד הייתי אצלך ביום הכיפורים ושמעתי מפיך שהודית בפני הקדוש ברוך הוא והתוודית על עבירות אלו וביקשת מחילה וסליחה עליהן ובכית עליהן הרבה".

אמר לו הרב החסיד: "אמת שהתוודיתי לפני הקדוש ברוך הוא ביום הכיפורים על עבירות אלו ועוד יותר מהן, לא על שאני עשיתי אותן התוודיתי אלא על אחרים שעברו עליהן ומצד הערבות שישראל ערבים זה בזה התוודיתי, שכן כתוב וכשלו איש באחיו, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה, איש בעוון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה".

מתוך "ימים נוראים" לש"י עגנון, עמ' שד, והמקור ב"נפלאים מעשיך" לרב בן ציון מרדכי חזן

.

ראו גם:

כאשר אין המחשבה מביאה לידי מעשה

.

.

Read Full Post »

Older Posts »