Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘טיול’

אחרי שטיילנו ביום שישי בנחל עיון, יצאנו בשבת לטיול בבניאס. התחלנו ליד בית ספר שדה חרמון (שניר), אבל במקום ללכת במעלה הנחל, כפי שעשינו לפני שנה, הלכנו במורד הנחל עד שאר ישוב. התמונות להנאתכם (אל תשכחו ללחוץ עליהן להגדלה).

.

. המשך…

Read Full Post »

ביום הראשון שלנו בברצלונה טיילנו ברובע הגותי. זה היה יום ראשון בשבוע, שבו רוב העסקים סגורים. כמעט כל החנויות בעיר העתיקה הורידו את התריסים, והתברר שגם תריסי חנויות יכולים להיות חגיגה לעין (ולעין המצלמה). אשתי, אורה לסטר, צילמה סדרה של תריסים כאלה. הנה הסדרה כולה, להנאתכם.

המשך…

Read Full Post »

את הבוקר של היום החמישי בילינו שוב בעיר העתיקה. התחלנו בקתדרלה הגדולה של ברצלונה. יש לי חולשה לקתדרלות העתיקות של אירופה, לארכיטקטורה שלהן ולאמנות האצורה בכל אבן וחלון וקמרון שלהן. צילמתי כמה תמונות של חזית הכנסייה. אפשר להתבונן בחזית הזו ובפרטיה יום שלם.

המשך…

Read Full Post »

היום השני שלנו בברצלונה היה יום גאודי. התרכזנו בשלושה אתרים בלבד: כנסיית לה סגרדה פמילייה (המשפחה הקדושה), פארק גואל וקאסה מילה. התחלנו בכנסיית המשפחה הקדושה. המוני תיירים הקיפו את הכנסייה. אוטובוסים. קבוצות עם מדריכות שמניפות מטרייה. כשחיפשנו זווית צילום מצאנו את עצמנו בתוך קבוצה של דנים. זזנו הצידה ומצאנו את עצמנו בתוך קבוצה של פולנים. הכנסייה מרתקת אבל משונה מאוד, וקשה להתרשם כהלכה מרוב מנופים ופיגומים. על כניסה פנימה ויתרנו מיד כשראינו את התור שהשתרך על פני מאות מטרים. הסתפקנו בהקפה מלאה של 360 מעלות מסביב לכנסייה. קצב העבודה שם מטורף, המטרה היא לסיים את הבנייה (לפי הוראות מדויקות שהשאיר אחריו גאודי, אף שחלקן עלו באש בשרפה שפרצה בחדר עבודתו בזמן מלחמת האזרחים) עד שנת 1926, שנת המאה למותו של הגאון. המשך…

Read Full Post »

הגענו לברצלונה בטיסת לילה. נשבענו לעצמנו שזו הפעם האחרונה שאנחנו לוקחים טיסת לילה (עד הנסיעה הבאה נשכח את כל השבועות שנשבענו). יצאנו עם המזוודות בשעת בוקר מוקדמת, אחרי לילה בלי שינה ו… ישבנו בקפטריה של השדה וחיכינו לשאטל החינמי של המלון, שאמור היה להגיע רק בשמונה וחצי בבוקר. לא היה למה למהר. את החדר נקבל רק בתשע בבוקר. קיבלנו את החדר ונפלנו על המיטה לשלוש שעות שינה. קמנו בצהריים והתחלנו את היום הראשון.

לתחנת המטרו. כרטיס לחמישה ימים. אנחנו מסודרים. ועכשיו לעיר העתיקה. הגענו לברצלונה ביום האחרון של תערוכה מיוחדת במוזיאון פיקסו – פיקסו הצעיר. שנות הנעורים והשנים הראשונות בפריז. הגחנו ממעמקי האדמה והתחלנו לחצות את העיר העתיקה מצפון לדרום. היינו שיכורים מכל מה שראינו. טוב, זה היה היום הראשון. צילמנו כמו משוגעים. חזיתות. דלתות. חלונות. כרכובים. ציורי קיר. העין לא יכלה לשבוע את כל היופי הזה. המשך…

Read Full Post »

אל תשכחו ללחוץ על התמונות כדי לראותן גדולות יותר וברזולוציה טובה יותר

המשך…

Read Full Post »

נצרת (לחצו על התמונות כדי לראותן גדולות וברזולוציה טובה יותר)

בשבת פסק הגשם והאוויר התחמם מעט. השמש נגלתה לרגעים ועננים המשיכו לטפס אל העיר ולעטוף אותה לסרוגין בצינתם. התחלנו את היום בסיור רגלי בנצרת עילית. השקפנו שוב אל נצרת היפה. ואחר כך הבטנו אל הצד השני לכיוון הכפר ריינה. המשך…

Read Full Post »

מסלול הרכיבה המעגלי שאני עושה לעתים קרובות בשמורת הנדיב עם האופניים הוא כמעט מסלול ביתי. כמעט, משום שאני מגיע אל תחילתו, בכניסה לשמורה, עם האופניים תלויים על המכונית. המסלול הביתי ממש, שאליו אני יוצא ברכיבה מהבית, פרוש על השטח המישורי שבין פרדס חנה – בנימינה – כפר גליקסון – כפר קרע – כפר פינס וכרכור.

אני מחנה את המכונית בכניסה לשמורה ורוכב כמאה מטר עם הכביש לתוך השמורה, שם אני פונה ימינה (צפונה) בדרך מלאה אבנים המגיעה עד לשכונה הדרומית של זכרון יעקב, משם ממשיכה הדרך מערבה כשביני ובין זכרון יעקב מפריד נחל כברה. הדרך נמשכת עד כלוב הנשרים, שבו מגדלים את הנשרים לפני שמחזירים אותם לטבע. מהנקודה הזו, ליד עצי זית יפים, יש תצפית טובה אל שפלת החוף ובריכות הדגים שליד הים. משם, בדרך שעוקפת את גני הזיכרון המטופחים של הנדיב מצד מערב, אני ממשיך דרומה עד חרבת עקב, נקודת תצפית נהדרת על כל אזור החוף שסביב מעגן מיכאל ודרומה עד חדרה ויותר. משם אני חוזר בדרכים טובות וגם בסינגלים שמתפתלים בין עצים ושיחים (מדי פעם אני נאלץ לרדת מהאופניים וללכת ברגל) אל נקודת ההתחלה שבכניסה לשמורה.

התמונות האלה צולמו בשבת האחרונה ליד כלוב הנשרים.

 

Read Full Post »