Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘פסח’

url

במדריך הקצר לעורך הסדר כתבתי שהפיוט הפותח במילים "כמה מעלות טובות למקום עלינו", שבו אנו אומרים "דיינו" על כל המעלות שבהן זיכה אותנו האל, ציינתי כמה טעמים לכך שישנן דווקא ט"ו מעלות, ואחד הטעמים הוא כנגד ט"ו סימני הסדר.

וכאן אפרט מעט כיצד סימני הסדר מכוונים כנגד המעלות, לפי "סדר ליל פסח" של אליהו כי טוב.

קדש             הוציאנו ממצרים              משום שנאמר "קדש לי כל בכור" (שמות יג) ליד "זכור את היום הזה

.                                                     אשר יצאתם ממצרים".

ורחץ            עשה בהם שפטים            משום "והוצאתי… ובשפטים גדולים" (שמות ז).

כרפס            עשה באלוהיהם

יחץ               הרג את בכוריהם            שנאמר "ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור בארץ מצרים" (שמות יב).

מגיד              נתן לנו את ממונם

רחצה            קרע לנו את הים               ונאמר "ישובו המים על מצרים" (שמות יד).

מוציא            העבירנו בתוכו בחרבה

מצה               שקע צרינו בתוכו            כדרך שהמים שוקעים בקמח שנוטלים ממנו למצה.

מרור              סיפק צרכינו במדבר

כורך              האכילנו מן המן               שכך היה המן מכורך בשכבת הטל תחתיו ובשכבת הטל שמעליו.

שולחן עורך    נתן לנו את התורה            כי התורה היא שעורכת את שולחנם של ישראל.

צפון               נתן לנו את השבת            כי השבת היא חמדה גנוזה וצפונה לה'.

ברך               קרבנו אל הר סיני

הלל                הכניסנו לארץ ישראל      "הללי אלוהיך ציון".

נרצה             בנה לנו את בית הבחירה   שם הקרבנו קרבנות ונרצה לנו לכפר.

.

Read Full Post »

. המשך…

Read Full Post »

גדלתי בקיבוץ חצור. עבורי היה סדר פסח, מאז ומתמיד, מסכת ענקית (בממדים קיבוציים) שבה השתתפו כמחצית מחברי וילדי הקיבוץ, ואולי גם יותר. לפחות חודש לפני הפסח השתלטה על הקיבוץ הפקת המסכת, כולל הכנת הבמה וציורים לקישוט הבמה וחדר האוכל, שצוירו מדי שנה על ידי ציירי הקיבוץ – יצירות גדולות ויפות שלא שרדו משום שצוירו שנה אחרי שנה על אותם דיקטים וקרטונים. לדוגמה, ראו כמה ציורים כאלה שנשמרו סקיצות שלהם, של הציירת לאה צימרמן.

המשך…

Read Full Post »

פסח בקיבוץ לפני שנים רבות

פסח בקיבוץ של פעם – נדידה

סדר פסח בקיבוץ בשנות השישים

פסח בקיבוץ 1966

.

מדריך לעורך הסדר ומדרש קצר

מדריך קצר לעורך הסדר

משועבדים היינו לפרעה במצרים

.

ועוד הפניה שימושית

הגדה של פסח באתר "דעת"

.

Read Full Post »

ההגדה נפתחת בט"ו סימני הסדר, שהם תמצית הסדר כולו

קדש – קידוש היום בפתיחת הסדר (כוס ראשונה)

ורחץ – נטילת ידיים ללא ברכה, מיד אחרי הקידוש

כרפס – טועמים מעט ירק (אצלנו תפוח אדמה) טבול במי מלח (יש הטובלים בחרוסת) (זו הטבילה הראשונה משתי הפעמים המוזכרות ב"מה נשתנה")

יחץ – עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית (מהשלוש) ומצפין את החלק הגדול לאפיקומן

מגיד – קריאת גוף ההגדה. זה עיקרו של הערב: מצוות "והגדת לבנך" (בסוף המגיד, ואחרי ההלל "המצרי" וברכת הגאולה, שותים כוס שנייה)

רחצה – נוטלים ידיים ומברכים

מוציא – מברכים "מוציא לחם מן הארץ"

מצה –  מברכים "על אכילת מצה", וטועמים מעט מהמצה העליונה והאמצעית הפרוסה

מרור – טובלים מעט מרור בחרוסת וטועמים (זו הטבילה השנייה)

כורך – טועמים מהמצה התחתונה עם מעט מרור, זכר למקדש כהלל (אחרי הכורך אוכלים ביצה במי מלח)

שולחן עורך – ארוחת הסדר

צפון – טועמים מעט מהמצה שהייתה צפונה לאפיקומן

ברך – ברכת המזון (ושותים כוס שלישית)

הלל – גמר ההלל, עם ההלל הגדול וברכת השיר (ומקנחים בכוס רביעית)

נרצה – אמירת "חסל סדר פסח כהלכתו" (רצה ה’ את פעלך)

. המשך…

Read Full Post »

.

ההגדה נפתחת בט"ו סימני הסדר, שהם תמצית הסדר כולו

קדש – קידוש היום בפתיחת הסדר (כוס ראשונה)

ורחץ – נטילת ידיים ללא ברכה, מיד אחרי הקידוש

כרפס – טועמים מעט ירק (אצלנו תפוח אדמה) טבול במי מלח (יש הטובלים בחרוסת) (זו הטבילה הראשונה משתי הפעמים המוזכרות ב"מה נשתנה")

יחץ – עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית (מהשלוש) ומצפין את החלק הגדול לאפיקומן

מגיד – קריאת גוף ההגדה. זה עיקרו של הערב: מצוות "והגדת לבנך" (בסוף המגיד, ואחרי ההלל "המצרי" וברכת הגאולה, שותים כוס שנייה)

רחצה – נוטלים ידיים ומברכים

מוציא – מברכים "מוציא לחם מן הארץ"

מצה –  מברכים "על אכילת מצה", וטועמים מעט מהמצה העליונה והאמצעית הפרוסה

מרור – טובלים מעט מרור בחרוסת וטועמים (זו הטבילה השנייה)

כורך – טועמים מהמצה התחתונה עם מעט מרור, זכר למקדש כהלל (אחרי הכורך אוכלים ביצה במי מלח)

שולחן עורך – ארוחת הסדר

צפון – טועמים מעט מהמצה שהייתה צפונה לאפיקומן

ברך – ברכת המזון (ושותים כוס שלישית)

הלל – גמר ההלל, עם ההלל הגדול וברכת השיר (ומקנחים בכוס רביעית)

נרצה – אמירת "חסל סדר פסח כהלכתו" (רצה ה’ את פעלך) המשך…

Read Full Post »

אחרי סדרת הפוסטים מטיולי האביב שלי, אני מתחיל סדרה קצרה של פוסטים לקראת הפסח. הראשון הוא פוסט על סדר יגור. לא, לא תקראו כאן הרצאה ארוכה על סדר יגור ההיסטורי. רק כמה מילים, ואחר כך תמונות ומעט חוויות מהפקה עכשווית של הסדר החורשת את הארץ לאורכה ולרוחבה בימים אלה ממש.

יהודה שרת (שרתוק) (1901–1979) נולד ברוסיה ועלה עם משפחתו לארץ ישראל כשהיה בן ארבע. מגיל 11 גדל בנווה צדק (תל אביב) ולמד בגימנסיה הרצליה. בשנות העשרים הצטרף לפלוגת העבודה בכפר יחזקאל ואחר כך הצטרף לקיבוץ עין חרוד. בשנת 1927 נשא לאישה את צביה והצטרף לקיבוץ יגור.

סדר פסח נוסח יגור הוא מעין אורטוריה למקהלות בוגרים, נערים וילדים, לכלי נגינה ולסולנים. הוא מכיל קטעי מקהלה רבי רושם, שחלחלו גם לסדרים קיבוציים אחרים שלא אימצו את כל הנוסח. אזכיר רק שני קטעים חזקים במיוחד שאומצו בקיבוץ שלי, ואותם שרתי כמה שנים במקהלה שעמדה על הבמה. הראשון הוא "ליל שימורים" והשני קטע מורכב, עמוק ואפילו מזעזע, המשלב את שירו של ביאליק "קומו תועי מדבר" אל תוך הסדר הקיבוצי. ד"ר מוטי זעירא, שהנחה את הערב, עמד על כך שהסדר הקיבוצי שילב בתוכו את ההתמודדות עם קשיי הדרך החלוצית בהווה הארץ ישראלי ואחר כך גם את ההתמודדות עם אימי השואה וגורל המשפחות שנשארו מאחור. השיר הנוקב של ביאליק היה מעין "אף על פי כן" שדרבן להתגבר ולהמשיך הלאה. "אל-נא יעצרונו פגרי הנחשלים… נפסח על החללים… קומו אפוא נדים! עזבו את-השממה!" וכל זה מסתיים בתקווה "תרגש תחת שמשו ארץ יפהפיה". המשך…

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: