Posted in יהדות, מוסיקה, tagged דניאל ברנבוים, מוסיקה, עזה on 5 במאי 2011| 3 Comments »
התמונה מאתר הניו יורק טיימס
לפני יומיים התקיים קונצרט היסטורי בעזה, בניצוחו של דניאל ברנבוים. השתתפו בו נגנים מתזמורת השטאטסקפלה מברלין, מהתזמורת הפילהרמונית של וינה, מהתזמורת הפילהרמונית של ברלין, מתזמורת הסקלה ממילאנו ומתזמורת פריז. אפשר שלא שמעתם על הקונצרט, כי בארץ הצניעו מאוד את המחווה של ברנבוים וחבורת המוסיקאים שאתו. המשך…
Posted in מדורות השבט, tagged משבר הומניטרי, נוסחאות הרעבה, עזה on 27 באוקטובר 2010| 3 Comments »
היום התברר לנו מדוע לא היה משבר הומניטרי בעזה. המוח היהודי ממציא לנו פטנטים. הביטו בנוסחה שבכותרת: A*B=C. כל כך פשוטה. גאונית. מזכירה את הנוסחה של איינשטיין. זוכרים?
איינשטיין קנה את עולמו ושינה את פני העולם עם הנוסחה הזו. ואנחנו? אנחנו עסוקים ביישומים. הבנת חוקי העולם זה לא בשבילנו. למען האמת אנחנו בכלל נגד חוקי העולם. לנו יש חוקים משלנו. טובים יותר.
אנחנו מתעניינים למשל בשאלה, עד כמה אפשר להפחית את כמות האנרגיה שיצרוך פלסטיני בעזה, בלי שמצבו יתדרדר עד כדי הכרזה על משבר הומניטרי. יש לנו המון נוסחאות לזה. טובי המוחות שלנו עוסקים בזה. הנה כמה נוסחאות:
אחר כך זה קצת מסתבך:
ויש עוד הרבה כאלה.
עכשיו אפשר להבין מדוע נזעקו כל כך כל המסבירים הישראלים ואנשי הצבא מול הטענות על משבר הומניטרי בעזה. לא מתוך דאגה לעזתיים אלא משום שכבוד המדע הישראלי הועמד למבחן בשאלה זו! הרי טובי המדענים סיפקו את נוסחאות ההרעבה. ועכשיו אתם באים לערער על כך? אינכם מאמינים במדע הישראלי? הרי אם הקפדנו להיות תמיד בין קו ההתראה התחתון (מחסור במוצרי יסוד) וקו ההתראה העליון (עודף במוצרים כאלה), כשאנו פותחים וסוגרים את המעברים כרצוננו, חיות המעבדה שלנו, סליחה תושבי עזה אמורים להיות רעבים רק במידה הנכונה. שום משבר הומניטרי.
לא, אל תזכירו לנו מי חישב חישובים כאלה, מי החזיק אנשים סגורים מאחורי גדרות ומדד את כמות האנרגיה המינימלית להחזקתם חיים. למה צריך תמיד לדרדר כל ויכוח לרמה הזו. זו זילות. נבזות. אין שום מקום להשוואה.
.
Posted in מדורות השבט, tagged גלעד שליט, חמאס, מלחמה, עזה, שחרור שבויים on 15 במאי 2008| 27 Comments »
היום, כשאנו עומדים על סיפה של עוד מלחמה כושלת – שאותה ינהל (אבוי לנו) אדריכל מלחמת לבנון השנייה, בין חקירה במשטרה להתייעצות לילית עם עורכי דינו – זה הזמן לקרוא בקול גדול לעצירת המעגל חסר התוחלת. יש מהלכים מוצלחים יותר ממכה צבאית. למי שצריך תזכורת, מלחמת לבנון השנייה היתה נגד ארגון חיזבאללה שהשתלט על דרום לבנון. היום חיזבאללה שולט בכל לבנון.
שוב נשמעים אצלנו קולות שצריך להפיל את החמאס ולהמליך במקומו את אנשי אבו מאזן. זה מזכיר כמובן תוכנית רבת השראה ממלחמת לבנון ראשונה, להמליך את משפחת ג'ומאייל הנוצרית על לבנון. התוצאות ידועות.
אולי זה הזמן, כן, דווקא עכשיו, לשנות את כיוון המחשבה. לא עוד כוח ורק כוח. כבר ראינו שזה מוביל למעגל דמים ותו לא. אלא פעולה בכיוון אחר, פעולה שיש בה תקווה. ההכרה במנהיגות הפלסטינית, גם אם היא אינה מוצאת חן בעינינו, היא הכרחית. כך גם הסרת המצור מעל רצועת עזה – מצור המחזיק בבית סוהר יותר ממליון אזרחים. וכן יש גם לשחרר אסירים פלסטינים, והרבה (ממילא אנחנו מחזיקים יותר מדי מהם, גם בלי משפט). ואם אנחנו רוצים לקבל את גלעד שליט, יש לשחרר גם דגים שמנים. אין ברירה.
בחשבון אחרון זה גם ישתלם לנו.
Posted in מדורות השבט, tagged אהוד אשרי, אתיקה, ירון לונדון, עזה on 4 בפברואר 2008| 9 Comments »
איני מאמין שזה אפשרי, ובכל זאת אני קורא ב'הארץ' ויכוח בין אהוד אשרי לבין ירון לונדון שעיקרו הוא מהי הדרך היעילה ביותר להתעלל בתושבי עזה ולהרוג בהם. אשרי מצדד בדרך שבה הרגנו כבר 500 חפים מפשע ולונדון מצדד בהרעבה וביצירת אסון הומניטרי. במקום שאנשי התקשורת יקראו להתעשתות ולפתרונות בדרכי שלום הם מנהלים מין ויכוח שכזה.
וממאמרו של לונדון (שבכותרתו מופיעה המילה 'פיקחון') נודדת העין אל מודעה של 'המרכז לאתיקה' בראשותו של הפרופסור, שהאתיקה הצבאית שלו עומדת בבסיס ההרג בעזה. המרכז מזמין אותנו לדיון באתיקה צבאית ובמוסר הלחימה. ומי ירצה בדיון? מפקדיו הבכירים של הצבא שכבר הרג 500 אזרחים בעזה.
מדוע המומחים שלנו לאתיקה הם אלופי הצבא? מדוע אנשי תקשורת נלחמים על הצעות להרג ולזריעת אסון? כיצד שקענו בחושך הזה?
