Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ניטשה’

הלאה המילים המשומשות עד זרא, אופטימיות ופסימיות! העילה להשתמש בהן הולכת ופוחתת מיום ליום: הן נחוצות היום באופן כה הכרחי רק לפטפטנים. כי למה ומדוע ירצה פלוני להיות אופטימיסט אם אין לו אלוהים להגן עליו, אלוהים שאין ספק כי ברא את הטוב שבעולמות, אם הוא עצמו הטוב והמושלם? אולם מיהו האיש החושב שעודנו זקוק להשערה בדבר קיומו של אל? אבל, בדומה לכך, אין גם כל עילה לעיקרי אמונה פסימיים. אם אין לאדם עניין להרגיז את פרקליטי אלוהים, את התאולוגים  או את הפילוסופים המתעסקים בתאולוגיה, ולהעמיד בחוזק יד את הטענה הנגדית: שהרוע שולט, שהקדרות רבה מן השמחה, שהעולם הוא בדותה, גילו של רצון רע לחיים. אולם מי שת עוד היום לבו לתאולוגים – זולת תאולוגים אחרים? מעבר לתאולוגיה ולמה שנוגד לה, ברור כשמש שהעולם אינו לא טוב ולא רע, לא כל שכן, הטוב או הרע בעולמות, וכי המושגים "טוב" ו"רוע", נודעת להם משמעות אך ורק ביחס לבני אדם.

פרידריך ניטשה, אנושי, אנושי מדי, תרגום יעקב גוטשלק ואדם טננבאום, מאגנס, עמ' 54–55.

Read Full Post »

מאז פסקה האמונה כי אל כלשהו שולט בגורלות העולם בכללותו, וכי חרף כל ההדורים המופיעים בנתיבה של האנושות הוא מוליך אותה בגאון, מוטל על בני האדם עצמם להציב להם מטרות כוללות, חובקות עולם. המוסר הישן, זה של קאנט, דורש מן היחיד מעשים המתבקשים מכל בני האדם: זה היה עניין נאיבי ויפה; כאילו כל אחד ואחד ידע, מניה וביה, איזו פעולה תיטיב עם כלל האנושות, קרי, אילו מעשים רצויים כלל ועיקר. זוהי תאוריה הדומה לזו של הסחר החופשי, אשר מניחה מראש שההרמוניה הכללית תופיע מאליה בהכרח לפי חוקים מולדים של השתפרות. אולי חקר עתידי על מבט צורכי האנושות יגלה כי אין זה כלל רצוי שכל בני האדם יפעלו באותה דרך, וכי דווקא בשירותן של תכליות כוללות יהיה צורך להעמיד לאורך כברות דרך שלמות של האנושות משימות מיוחדות, בנסיבות מסוימות, אולי אף מרושעות. – מכל מקום, כדי שהאנושות לא תהרוס את עצמה על ידי כלל מקיף ומודע מעין זה, עליה להשיג תחילה…

ניטשה, אנושי, אנושי מדי, תרגמו יעקב גוטשלק ואדם טננבאום, מאגנס, עמ' 52–53.

Read Full Post »

ניטשה בציור של מונק, מאתר הארץ

מקור הפולחן הדתי

'אם נחזיר את עצמנו לזמנים שבהם נמצאו החיים הדתיים בשיא פריחתם… בזמנים ההם טרם ידעו דבר על חוקי הטבע. על כדור הארץ ועל השמים לא חל כל הכרח. עונות השנה, אור השמש, הגשם, אפשר להם להגיע או לא. נעדרת תפיסה בדבר סיבתיות טבעית. כשאנו חותרים, לא החתירה היא שמביאה את הספינה לידי תנועה, החתירה אינה אלא טקס מאגי שבאמצעותו אנו מאלצים איזה דמון להשיט את הספינה'.

פרידריך ניטשה, אנושי, אנושי מדי, תרגמו יעקב גוטשלק (כרך ראשון) ואדם טננבאום (כרך שני), מאגנס, תשס"ח. ציטוט מהכרך הראשון, סעיף 111, עמ' 100.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: