Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘טיולי האופניים שלי’ Category

שמים

המשך…

Read Full Post »

Read Full Post »

המשך…

Read Full Post »

. המשך…

Read Full Post »

אביב הגיע. לקחתי את האופניים ויצאתי לסיבוב קצר (שעה ורבע) ליד הבית. לקחתי גם מצלמה

.

. המשך…

Read Full Post »

התמונות צולמו במצלמת הטלפון והועלו מיד לדף הפייסבוק. וכעת הן גם כאן.

המשך…

Read Full Post »

אחרי הגשם שהפתיע אותנו שוב לפנות בוקר, הרהבתי עוז (בוץ ושלוליות) ויצאתי לסיבוב הביתי שלי – מפרדס חנה לכיוון בנימינה, ואז חיתוך חד מזרחה לשדות הפתוחים של בקעת הנדיב, עד שמורת אלוני יצחק, וחזרה דרך משמרות וכרכור. כשרכבתי בשמורה נזכרתי בדף הגרמני שקראתי שם בטיול הקודם. בצהריים, עוד לפני שיצאתי עם האופניים ישבתי בחצר עם בירה צוננת וקראתי את הדפים האחרונים של "יונים בדשא". קראתי גם את אחרית הדבר של יעקב הסינג. היא חיזקה את הרגשתי שישנו קשר חזק בין ספרו של קפן ובין "יוליסס" של ג'יימס ג'ויס. יום אחד שהוא קליידיוסקופ של מבטים ותודעות ודמויות (אחת מהן נקראת "אודיסאוס") במינכן של אחרי המלחמה. עוד אכתוב רשימה נפרדת על הספר. ועכשיו לתמונות מהטיול.

ליד כפר גליקסון. כל התמונות הבאות, למעט הגפנים, צולמו בסבך הירוק שמימין

המשך…

Read Full Post »

בערב החג השני ישבתי על מדף סלע ביער, האופניים לצדי, וקראתי כמה דפים בספרו של וולפגנג קפן יונים בדשא. עוד אכתוב על חוויית הקריאה, בינתיים רק זה, ציטוט מהדף שקראתי ביער: המשך…

Read Full Post »

Read Full Post »

לחיצה על התמונות תפתח אותן גדולות יותר וברזולוציה טובה יותר

 

Read Full Post »

לחצו על התמונה להגדלה

 

לחצו על התמונה להגדלה

 

לחצו על התמונה להגדלה

 

Read Full Post »

הפוסט הזה הוא המשכו של הפוסט "מסלול אופניים מצולם בשמורת הנדיב". הטיול הקודם שלי נערך לקראת השקיעה, כשסיימתי את החלק הצפוני שלו כבר החל להחשיך ולא יכולתי להמשיך ולצלם. ביום שישי האחרון, במזג אוויר מושלם, יצאתי להשלמת המשימה וצילמתי את החלק הדרומי. במפה תוכלו לראות את קטע המסלול המצולם. אל תשכחו להקיש על התמונות כדי לרואתן גדולות יותר ובאיכות טובה יותר.

וכרגע גיליתי שזה הפוסט ה-400 של הבלוג. אני שמח שהחג העגול הזה נפל על טיול אופניים.

.

המסלול המצולם. המספרים הם נקודות ייחוס לתמונות שבהמשך

נקודה 2 במפה

בין נקודה 2 לנקודה 3 - כאן ישבתי חולמינג וקראתי ב"ספר הדקדוק הפנימי"

נקודה 3

בין נקודה 3 לנקודה 4 - חרבת עקב

נקודה 4 - התצפית נמצאת מאחורי העץ

נקודה 4 - התצפית

נקודה 4 - מבט אל ג'יסר א-זרקה וקיסריה

נקודה 5 (מבט אחורה לעבר חרבת עקב)

נקודה 6 - ציון לזכר מטיילת שנפלה מהצוק. למטה אפשר לראות את הרכבת עוברת מתחת למחלף החדש

נקודה 7 - שביל ישראל נמשך כמעט עד קצה חוטם הכרמל. הלכתי ברגל על הסלעים עד המקום שבו הוא גולש למטה. מעל הסלעים אפשר לראות את בית חנניה

נקודה 7 - מעל הסלעים בנימינה

נקודה 7 - רקפות בין הסלעים

נקודה 8 - שביל ישראל גולש מחוטם הכרמל

 

Read Full Post »

הבטחתי לצלם את המסלול שלי בשמורת הנדיב. אבל בשבת האחרונה יצאתי לדרך מאוחר, בשלוש וחצי אחר הצהריים, והספקתי רק חצי מסלול עד שירדה החשיכה. את הסיפור של פוקנר שחשבתי לקרוא בדרך אפילו לא שלפתי מהתרמיל. עצרתי פעמים רבות כדי לצלם והשמש גלשה במהירות מעל כתף הכרמל וצללה בים כשהייתי עדיין בלב השמורה. קיצרתי את המסלול וחתכתי את כל החלק הדרומי שלו. גם כך הגעתי חזרה לנקודת ההתחלה בחושך מוחלט כמעט. תנים כבר יללו מול חצי ירח.

צירפתי את מפת המסלול, מסומנות בה נקודות מפתח ממוספרות (כדאי להגדיל את כל התמונות בלחיצה עליהן כדי לראות טוב יותר). ההסברים שלהלן יתייחסו לנקודות אלה.

מפת הטיול עם המספרים שהצלחתי לשרבט בתוכנה שגיליתי היום

 

נקודת ההתחלה, קצת אחרי הפנייה לשמורה (ליד תחנת הדלק). מימין מסעדת בשרים והמון אדם

 

שער הכניסה לשמורה (נקודה מספר 1 במפה)

 

נקודה מס' 2: פנייה מהכביש לדרך עפר מלאה אבנים

 

הדרך פונה צפונה

 

מתקרבת לזכרון יעקב

 

נקודה 3: הגענו עד השער של אנשי זכרון יעקב

 

מהשער של זכרון פונים מערבה לכיוון כלוב הנשרים

 

הדרך מובילה אל עצי הזית

 

הפסקת צילום. כאן העצים היפים ביותר

 

למשל אלה

 

ואלה

 

וזה

 

וזה

 

דקה לפני כלוב הנשרים יורדים מהדרך ומתקרבים למצוק

 

מבט אל נחל כברה ואל זכרון יעקב

 

נקודה מס' 4: כלוב הנשרים

 

אחד מדייר הכלוב

 

ועוד אחד

 

מבט זהוב, מול השמש, אל כלוב הנשרים

 

כלוב הנשרים מאחורינו. עכשיו פונים שמאלה ומתחילים להקיף את נחל הנדיב

 

הדרך מצביעה אל גני הנדיב הנראים באופק (בין העצים הגבוהים)

 

נקודה מס' 5: הפרגולה. אפשר לנוח על הספסל. לשתות מים ולקרוא ספר

 

הרפתקה - נכנסתי לסינגל בדרכי לנקודה מס' 6. הולך ברגל וסוחב את האופניים לצדי

 

בתוך היער

 

נקודה מס' 6. צריך לרדת קצת ברגל כדי למצוא נקודת תצפית טובה

 

תצפית על מחלף מעגן מיכאל ועל הקיבוץ עצמו

 

מנקודה 6 נמשך דרומה סינגל, שאחרי מרחק קצר מתרחב והופך לדרך טובה

 

כאמור חתכתי את החלק הדרומי של המסלול. בנקודה 7 אני בדרכי אל נקודת ההתחלה (האור)

 

לקראת סיום המסלול כבר חושך. העצים הפכו לצלליות

 

למעלה בשמים חצי ירח בין עננים כתומים. יללות התנים מלוות אותי בדרכי אל נקודת הסיום (ההתחלה)

 

 

 

Read Full Post »

מסלול הרכיבה המעגלי שאני עושה לעתים קרובות בשמורת הנדיב עם האופניים הוא כמעט מסלול ביתי. כמעט, משום שאני מגיע אל תחילתו, בכניסה לשמורה, עם האופניים תלויים על המכונית. המסלול הביתי ממש, שאליו אני יוצא ברכיבה מהבית, פרוש על השטח המישורי שבין פרדס חנה – בנימינה – כפר גליקסון – כפר קרע – כפר פינס וכרכור.

אני מחנה את המכונית בכניסה לשמורה ורוכב כמאה מטר עם הכביש לתוך השמורה, שם אני פונה ימינה (צפונה) בדרך מלאה אבנים המגיעה עד לשכונה הדרומית של זכרון יעקב, משם ממשיכה הדרך מערבה כשביני ובין זכרון יעקב מפריד נחל כברה. הדרך נמשכת עד כלוב הנשרים, שבו מגדלים את הנשרים לפני שמחזירים אותם לטבע. מהנקודה הזו, ליד עצי זית יפים, יש תצפית טובה אל שפלת החוף ובריכות הדגים שליד הים. משם, בדרך שעוקפת את גני הזיכרון המטופחים של הנדיב מצד מערב, אני ממשיך דרומה עד חרבת עקב, נקודת תצפית נהדרת על כל אזור החוף שסביב מעגן מיכאל ודרומה עד חדרה ויותר. משם אני חוזר בדרכים טובות וגם בסינגלים שמתפתלים בין עצים ושיחים (מדי פעם אני נאלץ לרדת מהאופניים וללכת ברגל) אל נקודת ההתחלה שבכניסה לשמורה.

התמונות האלה צולמו בשבת האחרונה ליד כלוב הנשרים.

 

Read Full Post »

בלחיצה על התמונות אפשר לראותן בהגדלה

Read Full Post »

שדה

.

.

.

בלחיצה על התמונות אפשר לראותן בהגדלה

.

.

Read Full Post »

.

.תמונות שצילמתי בשמורת הטבע רמת הנדיב – 10 באפריל 2010

בלחיצה על התמונות ניתן לראותן בהגדלה


.

.

Read Full Post »

תמונות שצילמתי לכבוד חג האביב, אתמול בטיול אופניים ליד הבית

בלחיצה על התמונות ניתן לראותן בהגדלה

.

.

הרשימה מופיעה גם באתר החדש שבתוך במחשבה שנייה

.

Read Full Post »

1. עבר קצת זמן ובכל זאת אומר משהו על דן חלוץ ועל הכתבות שהופיעו לאחרונה כדי ליחצן את "הספר שלו" (כל גנרל שנכשל כותב מיד "ספר", שבו הוא מחסל חשבונות עם "אויביו"). הרצפה עקומה  – אומר לנו הרקדן הצולע שנפל ונכשל – וכולם אשמים חוץ ממני. אם היינו צריכים הוכחה לאי-כשירותו של חלוץ, הוא מספקה בעצמו. משום מה הוא סבור שהדרך לניקוי שמו מהביזיון שנקרא "מלחמת לבנון השנייה", היא לזרוק בוץ על אחרים. והוא עושה זאת בסדרת השמצות אישיות תמוהה. כולל שלילת הלגיטימיות של מתנגדיו משום שהם פחדנים, שנכשלו בקרב וברחו מהאויב. את זה הוא אומר גם על יפתח ספקטור.

בכתבות היחצנות הסתתר גם סיפור, שמדגים את אי-התאמתו של חלוץ לתפקיד מפקד הצבא. כשחזר חלוץ מאחד מביקוריו בחזית, בזמן מלחמת לבנון השנייה, הוא אמר לאחד האלופים שלידו שהוא חש שהביקור היה מוצלח ושהובהר למפקדים בשטח מה מצופה מהם. על זה השיב לו האלוף, שבצבא הירוק יש דרכים רבות לבצע פקודות, גם כאלה שלמעשה מבטלות אותן. חלוץ לא הבין את הפוליטיקה של הצבא. בסופו של דבר, כמפקד הוא היה טכנוקרט שאינו מבין אנשים ואינו יודע מה מניע אותם. הטענות וההאשמות שלו נשמעות כדבריו של מי שגילה מאוחר מדי, שהעולם מורכב יותר ממה ששיער.

2. ישראל הראל מצטרף למסע נגד הקרן החדשה לישראל. בסגנון דמגוגי ובשפה גבוהה יותר מזו שנקטו המשמיצים הראשיים, הוא חוזר על אותן טענות נבזיות. לדעתו הקרן חתרנית, אנטי-ציונית, תומכת בעיקר בארגונים ערביים הפועלים נגד המדינה וכן הלאה. מגוחכת מכל טענותיו היא הטענה, שהקרן פועלת להעמקת השסעים בין ערבים ויהודים בישראל. הנה בא המתנחל מארץ האפרטהייד שבשטחים הכבושים ומלמד אותנו פרק בשסעים בין יהודים וערבים.

3. יש ברשימות כותב מסוים, שכתיבתו האלימה שוברת לאחרונה שיאים מדי שבוע. הוא פטריוט, ולכן הוא מחרף ומגדף את בר רפאלי שלא התגייסה לצה"ל. הוא פטריוט, ולכן גולדסטון הוא בעיניו אויב האנושות. הוא פטריוט, ולכן הוא ממליץ לעצור ולכלוא את הפוסט-ציונים (אה, את זה הוא מציע מאהבת הפלסטינים התמימים).

ולחשוב שאדם כזה ניסה להנהיג אותנו במעבר ל"רשימות 2" (ברררר… איזה פחד).

4. הערה ספרותית – נגד הזרם. קראתי לא מזמן את "הדרך" של מקארתי ולא התלהבתי. חשבתי שהוא מותח ומותח סיפור קצר כדי להפוך אותו לרומן. הספר כולו מתאר מצב אחד סטטי. אין בו מורכבות של יחסים אנושיים. רבים מתפעלים מתיאור היחסים בין האב ובנו, אך גם שם זה מצב סטטי שאינו יכול להחזיק רומן. מה הרשים קוראים רבים? אני חושב שהאפוקליפסה היא פחד כה חזק היום, החשש שהקרקע תישמט ונצלול לאיזו פראות מוחלטת נוכח בעוצמה כזו, שגם טיפול ספרותי מינימליסטי באימה מעורר התרגשות. אולי דווקא העובדה שמקארתי העמיד שלד של סיפור בלבד, אפשרה לרבים להשלים את החסר בהשלכת כל הסיוטים שלהם אל הספר. כשמתבוננים בו כשלעצמו, הוא אכן לא יותר מפיגום כזה. ודאי לא ספר העשור.

אתמול הפסקתי את הקריאה ב"ספרד" של מולינה בעמוד 250 והחזרתי את הספר למדף בספריה. מי יודע אם אשוב אליו. בכל אופן להפעם זה הספיק לי. הסיפור על הרופא ואהבתו המושלמת לאשתו והחופשה שלו על שפת הים – ובעיקר הסיום המאולץ עם קצין האס-אס הגרמני, שביתו-מקלטו בספרד הוא מוזיאון ומקדש נאצי – זה כבר היה מעיק. מולינה כותב יפה וסיפוריו מגוונים, אבל הם מסופרים באריכות רבה מדי, בשפע עצום של מילים – וחלקם פשוט משעממים.

הנחתי את "ספרד" ולקחתי אתי לטיול האופניים את "אליזבת קוסטלו" של קוטזי. אכן חוויה מתקנת. ישבתי (תיכף תראו היכן) וקראתי וקראתי. תענוג. שפה חסכונית, מדויקת. רמיזות, מצבים אנושיים רבים. כן, כבר הצצתי במה שאנשים כתבו על הספר. כבר ראיתי קטילות. נו, אז מה. בינתיים הוא כמו מים חיים.

ועכשיו למשהו שונה לחלוטין

תמונות מטיול יום שישי בשמורת הנדיב (חוטם הכרמל, ליד זכרון יעקב) – תחילה פרחים

IMG_2800

IMG_2799

IMG_2797

IMG_2798

ועכשיו כמה עצי זית

IMG_2811

IMG_2804

IMG_2810

IMG_2808

זה הספסל שעליו ישבתי וקראתי ב"אליזבת קוסטלו"

IMG_2813

וזה מה שראיתי לפני כשישבתי על הספסל

IMG_2819

Read Full Post »

'המסלול הביתי' יוצא מפתח הבית שלי וגם מסתיים שם. אורכו בין עשרה לחמישה עשר קילומטרים. המרחב שבו פרוס המסלול הוא השטח שבין פרדס חנה – משמרות – כפר גליקסון – כפר פינס. תעלת המים של מקורות (התמונה הראשונה) היא חלק ממפעל המים נחלי מנשה. היא מנקזת מי גשמים ומובילה אותם למאגר שיקוע ליד פארק התעשייה קיסריה. המים השוצפים זורמים עתה בנחל ברקן, ליד כפר גליקסון.

טיול בוץ 1

הגדלה

טיול בוץ 2

הגדלה

טיול בוץ 3

הגדלה

טיול בוץ 4

הגדלה

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: