Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘טיולים’ Category

שמים

המשך…

Read Full Post »

יום שהחל במסע ארוך ברכבת.

לקחתי לדרך ספר חדש, 'אחות שמש' של דרור בורשטיין.

חמוש באוזניות ובמוסיקה טובה – כדי לא להיות שותף מאונס לשיחות הנפש הבאות ויוצאות דרך המלבנים השחורים מפיצי הקרינה (קראתי באיזשהו מקום שרמת הקרינה ברכבת מגיעה לשיאים, בגלל ריכוז המכשירים, שכמעט כולם פועלים במרץ) – התרווחתי עם כוס הקפוצ'ינו וקראתי את כל החלק הראשון.

אחר כך תפסתי את המצלמה, ובעוד הרכבת שועטת דרומה לבאר שבע צילמתי פריים אחרי פריים של הפסים החולפים על פני במהירות.

המשך…

Read Full Post »

את היום השני פתחנו בגלישה כלפי מטה עם רחוב אמיל בוטה, מרחוב דוד המלך ועד הערוץ שמתחת לחומות ולמגדל דוד. משם טיפסנו אל העיר העתיקה, עברנו בשער יפו ופנינו לרובע הארמני. ביקרנו בכנסיית עמנואל, כנסייה מיוחדת במינה, הנה כמה מילים עליה מהוויקיפדיה:

מבנה פנים הכנסייה ייחודי, ומותאם לתפקידה המוצהר לפנות ליהודים לקראת המרת דת לנצרות. בכותל המזרח נקבעו לוחות עץ, המזכירים ארון קודש עליהם חרוטים עשרת הדיברות ותפילת האדון ("אבינו שבשמיים") בעברית. המזבח מעוטר במגן דוד ולא בצלב ועליו מופיעה המילה "עמנואל" (אחד משמותיו של ישו) בעברית בגדול.

ביקרנו גם בחנויות הארמניות ובבית המלאכה הצמוד לאחת החנויות הגדולות. חזרנו אל מצודת דוד ועלינו אל נקודת התצפית, משם השקפנו אל הנוף הנפלא של ירושלים.

למרגלות העיר העתיקה ומגדל דוד המשך…

Read Full Post »

את היום הראשון פתחנו במשחק "מחפשים את המטמון". התאספנו כארבעים איש בגן שרמן, התחלקנו לקבוצות וכל קבוצה קיבלה מעטפה עם כתב חידה, שהוביל אותה למקום בו נמצאת מעטפה נוספת ובה הוראות להמשך המסלול. כך דילגנו בין שישה מקומות מסתור והגענו למנזר רטיסבון, ולבצלאל ובית האמנים, ולמלון קמיניץ שעומד בשיממונו, ולשעון השמש הגדול ברחוב יפו, ולשוק מחנה יהודה, ולנחלאות, ולמוסדות הלאומיים שעל פינת הרחובות המלך ג’ורג’ וקק"ל. המשחק התנהל בהליכה רגלית, בתוך אזור קטן יחסית, ואף על פי כן כשפסענו הלוך וחזור, ימינה ושמאלה קדימה ואחורה כדי לחפש את המטמונים שלנו, הרגשנו שהרווחנו היטב את הארוחה ב"פסטה בסטה" שבשוק – שהיתה גם היא תחנת מטמון במשחק.

רטיסבון

המשך…

Read Full Post »

אחרי שטיילנו ביום שישי בנחל עיון, יצאנו בשבת לטיול בבניאס. התחלנו ליד בית ספר שדה חרמון (שניר), אבל במקום ללכת במעלה הנחל, כפי שעשינו לפני שנה, הלכנו במורד הנחל עד שאר ישוב. התמונות להנאתכם (אל תשכחו ללחוץ עליהן להגדלה).

.

. המשך…

Read Full Post »

בסוף השבוע האחרון טיילתי בצפון, בנחל עיון ובבניאס. הפוסט הזה מביא כמה תמונות שצילמתי בנחל עיון. הלכנו מלמטה למעלה, כלומר התחלנו במפל התנור וסיימנו במפל עיון. שתי התמונות הראשונות הן של מפל התנור (התנור הוא למעשה "תנורה" – חצאית). התמונה האחרונה היא של מפל הטחנה (פעם הייתה שם טחנת קמח שהונעה מנפילת המים מגובה עשרים מטר). הקלקה על התמונות תפתח אותן לגודל מלא.

.

. המשך…

Read Full Post »

תמונות שצילמתי ביום שישי האחרון 11-11-11 (איזה תאריך!) בעכו

המשך…

Read Full Post »

ביום הראשון שלנו בברצלונה טיילנו ברובע הגותי. זה היה יום ראשון בשבוע, שבו רוב העסקים סגורים. כמעט כל החנויות בעיר העתיקה הורידו את התריסים, והתברר שגם תריסי חנויות יכולים להיות חגיגה לעין (ולעין המצלמה). אשתי, אורה לסטר, צילמה סדרה של תריסים כאלה. הנה הסדרה כולה, להנאתכם.

המשך…

Read Full Post »

את הבוקר של היום החמישי בילינו שוב בעיר העתיקה. התחלנו בקתדרלה הגדולה של ברצלונה. יש לי חולשה לקתדרלות העתיקות של אירופה, לארכיטקטורה שלהן ולאמנות האצורה בכל אבן וחלון וקמרון שלהן. צילמתי כמה תמונות של חזית הכנסייה. אפשר להתבונן בחזית הזו ובפרטיה יום שלם.

המשך…

Read Full Post »

היום הרביעי בכלל לא היה בברצלונה. החלטנו לייחד יום אחד לגיחה אל מחוץ לעיר והבחירה נפלה על מנזר מונסראט, אחד המנזרים הבנדיקטיניים המפורסמים והחשובים ביותר בקטלוניה ובעולם כולו, הממוקם על רכס מונסראט היפהפה (השם מונסראט פירושו שיני מסור). רכבת יוצאת לשם כל שעה מפלאסה אספניה. הנסיעה היא של כשעה וחצי ובכפר שלמרגלות הרכס מחליפים מרכבת רגילה לרכבת מיוחדת שמותאמת לטיפוס התלול אל ההר. עשינו את חשבון הזמנים כך שנגיע מוקדם מספיק כדי לשמוע את מקהלת הנערים המפורסמת שמופיעה בכנסיית המנזר מדי יום. הגענו לאתר כשעה לפני הקונצרט וחשבנו להסתובב קצת ולראות דברים לפני שניכנס לכנסייה. תור גדול השתרך ליד כניסה צדדית שהובילה כנראה אל המדונה השחורה. בטעות נעמדנו בתור אבל אחרי כעשר דקות ללא תזוזה החלטנו לחתוך אל הכנסייה עצמה. נכנסנו ונדהמנו לראות שהכנסייה הגדולה כבר מלאה באנשים שיושבים בשקט ומחכים לקונצרט. כל הספסלים כבר היו תפוסים והמעברים החלו להתמלא. תפסנו מהר מקום על מדרגות שמובילות לקפלה צדדית חיכינו עם כולם לקונצרט. המשך…

Read Full Post »

את היום השלישי התחלנו במוזיאון מירו. בעצם חשבנו להתחיל מפסגת המונז'ואיק ("הר היהודים" – שנקרא כך משום שעל הגבעה הזאת היה בית קברות יהודי עתיק), מהמבצר הגדול שמשקיף אל העיר והנמל, אבל האוטובוס שלקחנו בפלסה אספניה עצר ליד המוזיאון והנהג הסביר לנו שעלינו להחליף אוטובוס כדי להגיע לפסגה. מיד שינינו את התוכנית והחלטנו להתחיל את היום במוזיאון. כמו במוזיאון פיקסו, גם כאן חיכו לי כמה הפתעות. הדימוי שיש לנו לעתים על אמנים גדולים בנוי מתדמיות ומסגנון מסוים שנחשב כמאפיין שלהם. וכשאנו מגיעים למוזיאון כזה, שחושף את האמן על כל צדדיו, מיד מתברר לנו שהדימוי שהחזקנו בו עד כה הוא צר מאוד ועולמו של האמן מגוון הרבה יותר. המשך…

Read Full Post »

היום השני שלנו בברצלונה היה יום גאודי. התרכזנו בשלושה אתרים בלבד: כנסיית לה סגרדה פמילייה (המשפחה הקדושה), פארק גואל וקאסה מילה. התחלנו בכנסיית המשפחה הקדושה. המוני תיירים הקיפו את הכנסייה. אוטובוסים. קבוצות עם מדריכות שמניפות מטרייה. כשחיפשנו זווית צילום מצאנו את עצמנו בתוך קבוצה של דנים. זזנו הצידה ומצאנו את עצמנו בתוך קבוצה של פולנים. הכנסייה מרתקת אבל משונה מאוד, וקשה להתרשם כהלכה מרוב מנופים ופיגומים. על כניסה פנימה ויתרנו מיד כשראינו את התור שהשתרך על פני מאות מטרים. הסתפקנו בהקפה מלאה של 360 מעלות מסביב לכנסייה. קצב העבודה שם מטורף, המטרה היא לסיים את הבנייה (לפי הוראות מדויקות שהשאיר אחריו גאודי, אף שחלקן עלו באש בשרפה שפרצה בחדר עבודתו בזמן מלחמת האזרחים) עד שנת 1926, שנת המאה למותו של הגאון. המשך…

Read Full Post »

הגענו לברצלונה בטיסת לילה. נשבענו לעצמנו שזו הפעם האחרונה שאנחנו לוקחים טיסת לילה (עד הנסיעה הבאה נשכח את כל השבועות שנשבענו). יצאנו עם המזוודות בשעת בוקר מוקדמת, אחרי לילה בלי שינה ו… ישבנו בקפטריה של השדה וחיכינו לשאטל החינמי של המלון, שאמור היה להגיע רק בשמונה וחצי בבוקר. לא היה למה למהר. את החדר נקבל רק בתשע בבוקר. קיבלנו את החדר ונפלנו על המיטה לשלוש שעות שינה. קמנו בצהריים והתחלנו את היום הראשון.

לתחנת המטרו. כרטיס לחמישה ימים. אנחנו מסודרים. ועכשיו לעיר העתיקה. הגענו לברצלונה ביום האחרון של תערוכה מיוחדת במוזיאון פיקסו – פיקסו הצעיר. שנות הנעורים והשנים הראשונות בפריז. הגחנו ממעמקי האדמה והתחלנו לחצות את העיר העתיקה מצפון לדרום. היינו שיכורים מכל מה שראינו. טוב, זה היה היום הראשון. צילמנו כמו משוגעים. חזיתות. דלתות. חלונות. כרכובים. ציורי קיר. העין לא יכלה לשבוע את כל היופי הזה. המשך…

Read Full Post »

.

אל תשכחו ללחוץ על התמונות כדי לראותן גדולות יותר וברזולוציה טובה יותר


המשך…

Read Full Post »

נצרת (לחצו על התמונות כדי לראותן גדולות וברזולוציה טובה יותר)

בשבת פסק הגשם והאוויר התחמם מעט. השמש נגלתה לרגעים ועננים המשיכו לטפס אל העיר ולעטוף אותה לסרוגין בצינתם. התחלנו את היום בסיור רגלי בנצרת עילית. השקפנו שוב אל נצרת היפה. ואחר כך הבטנו אל הצד השני לכיוון הכפר ריינה. המשך…

Read Full Post »

 

מבט מנצרת עילית על נצרת וכנסיית הבשורה במרכזה (הקישו על התמונות לקבלת תמונה גדולה ברזולוציה טובה יותר)

נסענו ליומיים לנצרת, לשישי-שבת. ביום שישי היה קר וגשום. גשם דק, אירופי, ירד ללא הרף. הגענו לנצרת בצהריים. ליד כיכר העיר נעצרה התנועה ופנינו לרחוב צדדי כדי לחפש חנייה. המדחן בלע כסף ולא פלט כרטיס, שלפתי פנקס ורשמתי על דף שתלשתי:  "פקח יקר, המדחן בלע 10 שקלים ולא נתן כרטיס חנייה, קבל את הפתק הזה ככרטיס". הרמתי את צווארון המעיל (לא רציתי לקחת מטריה, אף שהייתה לי אחת במכונית) וצעדנו במעלה דרך הבשורה אל בזיליקת הבשורה, היא כנסיית הבשורה – כלומר הקתולית הגדולה. מחר נלך לכנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית.

בדרך ראינו קבוצות צליינים מכל העולם, אפריקנים ואירופים ושתי צעירות פיליפיניות שדילגו יחד ושרו.

נכנסנו למתחם הכנסייה ומצאנו את עצמנו מול החזית המערבית. הפסים הוורודים על הרקע הלבן (ראו גם בתמונת החזית הדרומית) הזכירו לי לרגע את הכנסייה בסיינה, אבל כאן נגמר הדמיון לכנסיות האירופיות. שימו לב לתבליטים שבחזית המערבית. למעלה המלאך גבריאל (משמאל) המבשר למריה (מימין) שהיא עתידה ללדת את ישוע. מתחת לתבליטים כתוב בלטינית "מלאך אלוהים בישר את מרים". מעל הדלת הראשית נמצאים התבליטים של ארבעת המבשרים: משמאל מתי ומרקוס, מימין לוקס ויוחנן. מעל משקוף הדלת כתוב "והדבר נהיה בשר וישכון בתוכנו".

החזית המערבית (לא לשכוח ללחוץ על התמונה להגדלה)

לפני שנכנסנו לכנסייה הקפנו את חציה לאורך אכסדרת התמונות. ראינו את החזית המערבית ואחריה את החזית הדרומית.

 

החזית הדרומית (שימו לב למראה ה"איטלקי" של הקווים הלבנים-האדומים)

האכסדרה שמקיפה את הכנסייה ממערב ומדרום היא גלריה שעל קירותיה תלויות תמונות שנתרמו על ידי מדינות העולם. טכניקות שונות של פסיפס וציור על אריחים, וסגנונות שונים ומשונים. הנה כמה דוגמאות.

חזרנו אל הדלת הראשית שבחזית המערבית. זו דלת כבדה, עשויה כולה נחושת וארד, ובה תבליטים המספרים את סיפורו של ישוע.

 

הדלת הראשית בחזית המערבית

לידת ישוע

הבריחה למצרים (המשפחה הקדושה)

ההטבלה

הדרשה על ההר

הצליבה

משום מה לא אפשרו לנו לעלות למפלס השני של הכנסייה, המודרני והמפואר יותר, המשמש לטקסים. הסתפקנו במפלס הקריפטה שבמרכזו המזבח הגדול הפונה אל מערת הבשורה העתיקה, שם התרחש הדבר עצמו.

 

המזבח בקריפטה

 

מערת הבשורה

.

ראו גם יומיים בנצרת – כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית

.

Read Full Post »

לאחרונה שמתי לב שגופים מסוגים שונים "גילו" את הבלוגרים (או אותי בתוכם) והם מנסים להשתמש בהם, כמי שיש להם קהל קוראים מסוים, כדי לקדם רעיונות או מוצרים. ידוע לי שבעולם הגדול (ואולי גם בישראל?) מוזמנים בלוגרים פופולריים לאתרי תיירות, למשל, כדי שיכתבו עליהם, או ללוות קמפיינים מסוגים שונים.

לאחרונה גילה מישהו שאני כותב גם על ספרים, והציע לי לקבל ספרים בתקווה שאכתוב עליהם. אבל הפעם רצוני לכתוב על יוזמה אחרת. שלום עכשיו ארגנו ביום שישי האחרון "סיור בלוגרים". הנה נוסח הפנייה שקיבלתי (ואולי קיבלתם גם אתם):

כמי שמנהל בלוג, בכל תחום שהוא, אתה בוודאי מודע לכך שיש לך "קהל" אליו אתה יכול להעביר  מסרים מסוגים שונים. יש לך במה שיכולה להשפיע. אני קוראת לך לקחת חלק במהלך החשוב של הנעת הציבור הישראלי לפעולה, ולגייס את הבמה שלך לשם העלאת נושאים חשובים לסדר היום הציבורי. ביום שישי, 22 בינואר, נצא לסיור בלוגרים בעולם האבסורד. נסייר בהתנחלויות, מאחזים וגדר ההפרדה באזור ירושלים.

לסיור הבלוגרים הגיעו פחות מעשרים איש, מעטים מהם בלוגרים. בכל זאת היו שם בלוגרים מהחברים של ג'ורג' וגם מהסיפור האמיתי והמזעזע של. וגם אני.

לשטחים הכבושים שמעבר לקו הירוק אני משתדל לא לנסוע בדרך כלל, ולכן סיורים כאלה הם בשבילי גילוי של עולם חדש ולא מוכר. הרושם הראשון שלי מהסיור ביום שישי, רושם חזק, מדכא ובעל עוצמה רבה, הוא שהחיים שם מאופיינים על ידי גדרות תיל וחומות. בכל מקום שאתה מסתכל, מסביבך גדרות וחומות, ליד הכבישים, מסביב לישובים, בכל מקום. והגדרות האלה מתפתלות כך שקשה לעקוב אחריהן. רגע אחד הן מקיפות אותך, וברגע אחר הן מקיפות ישוב פלסטיני ואתה מחוץ להן. הנה נוף אופייני.

טיול מאחזים

הגדר הזו, עם השערים הכתומים, היא חלק מפרויקט גדר שמקיף בית פלסטיני אחד בתוך גבעון החדשה. ההתנחלות הוקמה מסביב לבית. הוא הוקף מכל עבריו בגדר תיל גבוהה, וסודר שביל גישה אליו המוביל אל מחוץ להתנחלות. הנה הבית המוקף בגדר.

טיול מאחזים

ונוף אופייני של החומה המתפתלת.

טיול מאחזים

עוד דבר אופייני הוא יצירת מערכות חיים מקבילות ליהודים ולפלסטינים. ליהודים כבישים טובים ורחבים, לפלסטינים כבישים מקבילים ופחות טובים. במקומות רבים נותקו הפלסטינים מאדמותיהם או שנותק הקשר בין ישובים פלסטינים. נותק, משום שאסור להם לנוע על צירי התנועה של היהודים. מה עושים? סוללים עבורם "כבישי מרקם חיים", שבתרגום מהשפה האורוולית (מלחמה היא שלום) אלה הם כבישי האפרטהייד. איך נראה כביש מרקם חיים? הנה כך:

טיול מאחזים

שקוע באדמה, סגור כולו בגדרות תיל. וכך זורמים בו החיים, מנקודת התצפית היהודית (כלומר מלמעלה, מעבר לתיל):

טיול מאחזים

כאמור, הכבישים הרחבים הם ליהודים, הצרים לפלסטינים. הנה כביש פלסטיני. על צלע ההר, קצת קשה לראות, יש עוד תוואי כפול, כביש אחד רחב יותר שבינתיים הוא הכביש של היהודים ובהמשך יהיה כביש המערכת של גדר ההפרדה, ומעליו נסלל עכשיו כביש רחב עוד יותר שישרת את ההתנחלויות (אחת מהן נראית בתמונה).

טיול מאחזים

הגדרות הרבות פירושן גם טרמינלים. יש מעברים ליהודים (מסתכלים עליך, שואלים שאלה סתמית, וקדימה עברת) ויש לפלסטינאים. הנה טרמינל פלסטיני.

טיול מאחזים

הטרמינלים ליהודים הם גם נקודות מעבר לפלסטינים רבים. מי שיכול לשלם 600 שקל, יש חברה ירושלמית שתספק לו מכונית עם מספר צהוב (ישראלי) ונהג יהודי שיעביר אותו בקלות בטרמינל של היהודים. הנה הטרמינל, שלום לכם המתנחלים. להתראות בישראל.

טיול מאחזים

חזרה לשפיות – טיול אופניים בשבת ליד הבית

טיול אופניים 23 בינואר

DSC00580

Read Full Post »

אדמה אדמתי
רחומה עד מותי
רוח רב חרבוניך הרתיח
ארשתיך לי בדם
שאדם ונדם
על גבעות שיך אברק וחרתיה

המחול בגלים
יעגל עיגולים
עורי שמש – לעד בחרתיה
ביומי ולילי
לי יהוד עמלי
על גבעות שיך אברק וחרתיה

כאן צמרות הזיתים
מזמרות זה ביתי
אבן אבן תלחש הכרתיהו
הרה, הורה שלי
יבולי מבשילים
על גבעות שיך אברק וחרתיה

בשבועה לוהטה
את שבויה לי עתה
זה הלב את נדרו לא ירתיע
כי צווני חרות
האדם הפשוט
על גבעות שיך אברק וחרתיה

את השיר של אלכסנדר פן אני קורא כשבראשי מתנגן הלחן הנהדר שחיבר לו מרדכי זעירא. זה שיר שאני אוהב מאוד. הוא התנגן בראשי כשביקרתי היום בגבעת שיך אבריק. מוזר בעיני שאף פעם לא ביקרתי שם. כשאני נוסע מדי פעם בכביש המחבר בין יוקנעם וצומת אלונים, אני מפנה את ראשי אל הגבעה החשופה, אל פסל הרוכב על סוסו. היום, בפעם הראשונה, פניתי וטיפסתי אל הפסל של אלכסנדר זייד המשקיף אל עמק יזרעאל. לפני התמונות שצילמתי שם, הנה אסתר עופרים.

ועכשיו התמונות

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

טיול 20 בנובמבר 2009

אסתי סגל העבירה אלי תמונות שצילמה בשיך אבריק לילך דובנוב, בשנת 2007, כאשר הופל הפסל בניסיון לגנוב אותו. הנה אחת מהן. הסוס – רגליו בשמים, הרוכב – ראשו באדמה.

Read Full Post »

כשבאים אלי בני משפחה או ידידים מחו"ל ויש לי יום אחד בלבד (נניח שבת) לסייר אתם בסביבה הקרובה לביתי, אני לוקח אותם ל"סיבוב התיירותי המקומי" שלי. הוא מתחיל במוחרקה, שם אנו עולים על גג המנזר הכרמליתי וצופים אל עמק יזרעאל ואל שפלת החוף. אחר כך אנו עוברים דרך דליית אל-כרמל ועוספיה ומתעכבים קצת בשווקים. אנו יורדים מהכרמל דרך בית אורן ונוסעים בכביש החוף לקיסריה, שם מסתיים הסיור בין העתיקות והים והחנויות והמסעדות. לפני כשבוע עשיתי שוב את הטור הזה, וגם צילמתי קצת. הנה.

טיול שבת

העלייה לגג המנזר הכרמליתי במוחרקה

טיול שבת

על גג המנזר מצוייר מעגל חיצים, המצביעים אל יישובים ופרטי נוף חשובים

טיול שבת

מבט אל עמק יזרעאל, למטה כפר יהושע

טיול שבת

נרות בכנסייה הקטנה של המנזר

טיול שבת

אליהו. תמונה על קיר הכנסייה

טיול שבת

עוד תמונה על קיר הכנסייה. שוב אליהו

טיול שבת

בשוק של דליית אל-כרמל

טיול שבת

בשוק של דליית אל-כרמל

טיול שבת

בשוק של דליית אל-כרמל

טיול שבת

בשוק של דליית אל-כרמל

טיול שבת

הכניסה למתחם העיר העתיקה קיסריה

טיול שבת

מבט מהחומה הדרומית אל המרחצאות וההיפודרום

טיול שבת

ליד הכנסייה הצלבנית

טיול שבת

הים

טיול שבת

שקיעה בקיסריה

טיול שבת

שקיעה בקיסריה

טיול שבת

שקיעה בקיסריה

Read Full Post »

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Read Full Post »

Older Posts »

%d בלוגרים אהבו את זה: