את 'ארבעת הספרים' של הקלאסיקה הסינית (מאמרות קונפוציוס, דרך האמצע וקיומה, תורת הגדול, מנג דזה) אפשר גם לפתוח באקראי, ולקרוא קטע קצר. תמיד יימצא שם דבר חוכמה שאפשר להרהר על אודותיו זמן רב.
הנה פתחתי את מאמרות קונפוציוס בפרק יח2 ומצאתי את הדברים האלה:
בעת ששירת ליו-סיה חווי כשופט, פוטר ממשרתו שלוש פעמים. היה מי שאמר לו: האם עדיין אינך יכול, אדוני, לצאת מכאן? אמר: אם בדרך הישר אשרת את הבריות, היכן לא יפטרו אותי שלוש פעמים? ואם בדרך נלוזה אשרת את הבריות, למה זה אעזוב את ארצם של אבי ואמי?
(מאמרות קונפוציוס, תרגמה אמירה כץ, מוסד ביאליק 2006, עמ' 175)
ובזמן שמהרהרים בדברים אפשר להאזין לזה
לפוליטיקאים בישראל? 🙂
במחשבה שניה, בטוח שאתה לא עושה זאת. הרי לא קיים במקומותינו מנגנון שבו ניתן לפטר פוליטיקאי…
(וכן, אני יודע שיש בחירות בישראל ו..)
נעם, מה נשמע?
סליחה על הבורות, אתה בטח יודע שספרות והבנת הנקרא זה לא הצד החזק שלי.
אבל לא הבנתי את חלקו השני של המשפט
האם הוא מתכוון שאם יבצע את עבודתו בדרך נלוזה
הוא יאלץ לעזוב את ארצו עקב קלון?
הכוונה היא, שאם הוא משרת בדרך נלוזה הוא גם מצפצף על כולם, ושום קלון לא ישכנע אותו לעזוב ולעבור למקום ששם לא מכירים אותו ואת קופת השרצים שלו.
אנשים הם אנשים והם לא משתנים בשום מקום ובשום תקופה, הא?
מהתואר הראשון.
לי יש גרסה משנת 1969 בתרגום דניאל לסלי ואמציה פורת. כלל לא ידעתי שהוציאו גרסה חדשה. אני לא בטוחה שהישנה לא ברורה יותר, חוץ מ"שופט" שאצלי הוא ראש לאבירים.
אסתי – כן. האנשים לא משתנים. וכל מה שאפשר לומר עליהם כבר נאמר. ובכל זאת אנו מופתעים מעט כשאנו מוצאים אמירה עתיקה, חדה וקולעת, המגדירה היטב מצבים אנושיים מהמציאות העכשווית שלנו.
דנה – ידעתי שזה תורגם בעבר אך אינני מכיר את התרגום הישן.