בני הקיבוצים מחכים לקול שיספר על ילדותם ועל הקיבוץ שבו גדלו, שהוא שונה מאוד מהקיבוצים של היום. הסיפור הזה מדבר אליהם וגם אל רבים אחרים שמהדהדת בלבם ישראל הישנה, שדעכה אחרי מלחמת ששת הימים והיום כמעט שנעלמה
ארכיון הרשומות עם התג "היינו העתיד"
היינו העתיד – רשימה חמישית ואחרונה
פורסם ב הגות, מדורות השבט, ספרות, תגים היינו העתיד, יעל נאמן, ספרות, קיבוץ ב 6 באפריל 2011 | 18 תגובות »
היינו העתיד – רשימה רביעית
פורסם ב הגות, מדורות השבט, ספרות, תגים היינו העתיד, יעל נאמן, ספרות, קיבוץ ב 31 במרץ 2011 | 5 תגובות »
המעבר מיחיעם אל המוסד החינוכי מתואר כגירוש מגן עדן. כבר בעמוד השלישי של הספר כותבת יעל "גורשנו למוסד בעברון". שוב ושוב היא כותבת על הניתוק הפתאומי, האכזרי, מהטבע השופע של ההר ביחיעם ועל השממה המישורית של המוסד בעברון, שאין בו נוף.
היינו העתיד – רשימה שלישית
פורסם ב הגות, מדורות השבט, ספרות, תגים היינו העתיד, יעל נאמן, ספרות, קיבוץ ב 28 במרץ 2011 | 12 תגובות »
את הילדות בקיבוץ מתארת יעל נאמן כיקום נפרד, מנותק מעולם המבוגרים. כאילו הוטלו 16 ילדים בני גיל אחד, קבוצת "נרקיס", אל אי בודד. החוויה הזאת לא מתוארת כעצובה או מפחידה אלא כבריאת עולם של ילדים בעל חוקים משלו, כמו בסיפורי אגדה
היינו העתיד – רשימה שנייה
פורסם ב הגות, מדורות השבט, ספרות, תגים היינו העתיד, יעל נאמן, ספרות, קיבוץ ב 25 במרץ 2011 | 12 תגובות »
אחד ההישגים של "היינו העתיד" הוא הדיבור הכפול שמצליח להיות נוסטלגי ומתגעגע לגן העדן האבוד, ובאותה עת גם מאשים ולעגני. מי שקשוב רק לרובד אחד, עשוי להחמיץ לחלוטין את האחר
היינו העתיד – רשימה ראשונה
פורסם ב הגות, מדורות השבט, ספרות, תגים היינו העתיד, יעל נאמן, ספרות, קיבוץ ב 23 במרץ 2011 | 18 תגובות »
"היינו העתיד" הוא צירוף מתוחכם של שלושה סיפורים שונים: אחד מהם הוא סיפורה האישי של המחברת, והשניים האחרים הם סיפורם של מייסדי הקיבוץ ותיאור של ילדות ונעורים בקיבוץ במחצית השנייה של המאה העשרים. שזירת הסיפורים יחד יוצרת אשליה ששלושתם הם "סיפור חייה" של הכותבת.

