קריאה חוזרת בספר הדקדוק הפנימי של דויד גרוסמן

אבל למה הוא לא בא אל אהרון הביתה אחרי המחנה, ממה הוא מפחד, מה יש לו להסתיר, כל מה שהוא צריך זה רק לומר מלה אחת, נאמן או לא, והכל יהיה ברור וגמור, הרי אהרון לא יעשה לו כלום, רק לתשובה הקטנה הזאת הוא זקוק, ואחריה גדעון משוחרר ממנו לתמיד, כי אם זה כן, אם גדעון נשאר נאמן ומחכה, אהרון יתחיל מייד להיוושע.

לרשומה המלאה «

ובינתיים אצל קליינפלד

אצבעותיו גיששו והתעקלו לתוך החריצים שבין אבני הגדר. שיבוא נחש. שמונה ימים. אם גדעון יבגוד בי, חשב ושתק, ובקול שנוק פלט "יהיה בסיידר." כל הזמן נתחבה לשונו מעצמה אל החור הריק של השן שלו. כל הזמן נחמץ לבו.

לרשומה המלאה «

הקיר של עדנה בלום

בעקבות הסרט של ניר ברגמן אני קורא שוב בספר הדקדוק הפנימי. בסוף הקריאה אכתוב משהו על החוויה. בינתיים הגעתי לקיר השני ששוברים אצל עדנה בלום. הנה קטע שקראתי היום

לרשומה המלאה «

"הדקדוק הפנימי" – סרט מופתי

היצירה הגרוסמנית-ברגמנית הזו מצליחה להמחיש בצורה מצמררת ממש את כאב הפרידה מהילדות. דימוי המוות בסוף הסרט, ולפניו חלום הסירה והאדמה היבשה, ממחישים את המחיר הנורא של מה שנחתם (אצל רבים לתמיד) ביציאה מהילדות

לרשומה המלאה «

המשולש הגרוסמני – הרהורים בעקבות קריאה ב'חיוך הגדי'

הסבר והתנצלות – רק עכשיו קראתי את הרומן המוקדם של דויד גרוסמן, ואינני מכיר לא את ספרות המחקר שנכתבה עליו ולא את הביקורות שהופיעו בזמנו. הגעתי אליו בדרך עקיפין. כשקראתי את 'אשה בורחת מבשורה' וגם כתבתי עליו, נחשפתי לדיונים שהיו סביבו, ובעיקר התרשמתי מכותב אחד ב-Ynet, שקטל את הספר וציין שספרו הגדול של גרוסמן הוא [...]

לרשומה המלאה «

טיול שבת – וקריאת שבת בדבריהם של ראשי החוגים לספרות

הגדלה הגדלה הגדלה ואיזה כיף ששוב אפשר להעלות פוסטים ובסוף השבוע קראנו (ב-7 לילות של ידיעות אחרונות) את דברי ראשי החוגים לספרות על עניינים שונים, וגם על הספרות העברית הנכתבת היום. הנה שתי הפתעות (עבורי): מיקי גלוזמן אמר שאמיר גוטפרויד הוא ספרות גרועה. יגאל שוורץ אמר ששבעים אחוזים מספרו של דויד גרוסמן, אישה בורחת מבשורה, [...]

לרשומה המלאה «

ארוחה ישראלית

כבר כתבתי פעם על ימי השישי, שבהם אני עוצר בצהריים לארוחה קלה של חצי מנה חומוס-טחינה. עכשיו, כשפרדס חנה עלתה על מפת הרוחנית הישראלית, ותמונות של  אתרי בילוי מקומיים מעטרות את מוספי העיתונים הגדולים, אני מחכה ליום שבו תיהפך החומוסייה של המכונית התכלכלה לדבר הבא עבור התיירים שמדרום לנחל אלכסנדר (ולאלה שמדרום לירקון). ביום שטוף שמש [...]

לרשומה המלאה «

הרומן הסוליפסיסטי והשיעמום הבורגני – כמה הערות על הרומן של דויד גרוסמן 'אשה בורחת מבשורה'

התנצלות – במהלך הקריאה בספרו של גרוסמן חשבתי שאכתוב כמה מילים כשאסיים, אחר כך התחלתי לרשום הערות וכבר חשבתי שאכתוב מאמר גדול, ואז כשצלחתי את כל 632 העמודים הצצתי במה שכבר נכתב על הספר וחלשה דעתי. כבר נכתב כל כך הרבה, מה הטעם להוסיף? ובכל זאת כתבתי משהו. ניסיתי לקצר וגם לוותר על חלק מהתובנות, [...]

לרשומה המלאה «

מה צריך בסך הכול בן אדם?

מה צריך בסך הכול בן אדם? חדר ללילה בקצה העליון של ראש פינה, עם מרפסת המשקיפה אל הירדן והרי הגולן, וכיסא פשוט וספר טוב, וספל קפה וקצת בוטנים ושקדים, ורוח קלה שנושבת אחרי יום חמים ומניעה קלות את בדי התות, וגג רעפים ישן מכוסה חזזית המונח על קירות אבן עבים, ומטפס ירוק שמכסה מחצית מקיר [...]

לרשומה המלאה «

מיכאל גלוזמן דוד פרישמן מנדלי מוכר ספרים דויד גרוסמן עמוס עוז

מיכאל גלוזמן כתב רשימה מעוררת השראה על ספרו החדש של דויד גרוסמן "אשה בורחת מבשורה" ועל דברים אחרים הנקשרים בו. ברצוני להוסיף משהו על אותם דברים אחרים, ועליהם בלבד, משום שאת ספרו של גרוסמן עדיין לא קראתי. גלוזמן כותב כי "אם מדינת ישראל תימחה מן העולם, אפשרות שהרומן הזה שב ומהרהר בה, אפשר יהיה לשחזר – [...]

לרשומה המלאה «

ספרא וסייפא (גרוסמן, יהושע והחיזבאללה)

הסופרים – זקני השבט קראתי את דוד גרוסמן לפני שבוע ואת א"ב יהושע היום (בעיתונים). מה יש לומר, מוטב לו היו שותקים. גרוסמן לפחות מצליח לראות בעין חדה את הטרגי-קומדיה שלנו ולהציב לפנינו מראה מלוטשת. הוא מזכיר לנו שנראינו באוגוסט 2006 כענק עיוור (דימוי שהתקשר אצלי מיד לגולית המסורבל ולקיקלופ פוליפמוס), שקטנים וחלשים ממנו נושכים בו והוא מתנודד וכמעט [...]

לרשומה המלאה «