מוסיקה שאני אוהב – יאקוב לינדברג מנגן דאולנד

שלושה מתוך ארבעת החלקים של כל המוסיקה של ג'ון דאולנד ללאוטה. מנגן יאקוב לינדברג.

.

.

מוסיקה שאני אוהב – אהוד בנאי שר על אבן ספיר

משהו אחר לגמרי מסוג המוסיקה שהבאתי עד כה בסדרה הזאת. שמעתי לפני כשבוע ברדיו ומאז השיר הזה מתנגן לי בראש ללא הרף. בלדה יפהפייה שמזכירה לי את הבלדות של מאיר אריאל.

.

.

אתה, כמדומה, אידיוט גדול, ובלי ספק נבל נוראי!

במוקד הרומן "האחים קרמאזוב" עומד רצח אב, ולכאורה הדיון סביב הרצח קשור באח דמיטרי – ההולל, הפרוע, המרושש – שאיים בנוכחות עדים לרצוח וגם כתב מראש כיצד יבצע את הרצח. על משפטו של דמיטרי בבית המשפט ובערכאה הגבוהה יותר שבין המספר לקורא עוד אכתוב בהמשך, ובינתיים כמה מילים (או כמה רשימות) על אשמתו של איוואן, האח המשכיל, ה"אירופי", המפקפק באלוהים ובדת, הפחות "רוסי" מבין שלושת האחים.

מוסיקה שאני אוהב – המיסה בסי מינור של באך

המיסה  בסי מינור של יוהן סבסטיאן באך היא מיצירות המופת הגדולות ביותר בכל הזמנים. הביצוע שבחרתי הוא של הצוות הזה:

Johanette Zomer – soprano

Maarten Engltjes – countertenor

Thomas Walker – tenor

Peter Harvey – baritone

Cappella Amsterdam

Akademie für Alte Musik Berlin

Daniel Reuss – direction

Recorded on 20 August 2010 at Vézelay

.

.

.

פרויקט קרמאזוב

מאז שקראתי את התרגום החדש של נילי מירסקי לספרו של דוסטויבסקי "האחים קרמאזוב", אני חוזר וקורא בו שוב ושוב. הקריאה החוזרת בספר הגדול הניבה סדרה של רשימות וציטוטים נבחרים. הנה הקישורים לרשימות שהתפרסמו עד כה:

.

אתה, כמדומה, אידיוט גדול, ובלי ספק נבל נוראי!

הכול יהיה מותר

אין עוד בעולם עוון ופשע

על פי תיאוריות ידועות

אני חייב לך עוד וידוי אחד

קוליה קרסוטקין

סיפור ליום הכיפורים – מתוך האחים קרמאזוב

.

הכול יהיה מותר

אספר לכם, רבותי, סיפור קטן אחד, על איוואן פיודורוביץ’ עצמו, סיפור מעניין ואופייני מעין כמוהו. רק לפני חמישה ימים, לא יותר, בשבתו בחברת גברות בעיקר, הוא הכריז חגיגית, תוך כדי ויכוח, שאין על פני האדמה שום דבר שיאלץ את בני האדם לאהוב את זולתם, ושאין בנמצא חוק טבע בנוסח: "חייב בן אנוש לאהוב את האנושות"; ואם היתה עד כה אהבה בעולם, ואם עודנה קיימת, הרי אין זה בגלל החוק הטבעי, אלא אך ורק מפני שבני האדם מאמינים בחיי-הנצח שלהם. ובסוגריים הוסיף איוואן פיודורוביץ’, שבזה מתמצה חוק הטבע כולו, ואם תעקרו מלב האנושות את האמונה בחיי-הנצח שלה, מיד יאזלו בה לא רק האהבה, אלא גם כל חיוּת הנחוצה להמשך הקיום בעולם. ויתרה מזו: לא יהיה עוד שום דבר בלתי מוסרי, הכול יהיה מותר, אפילו אנטרוֹפּוֹפַאגיה [אכילת בשר-אדם]. וגם בזה לא די: הוא סיים את דבריו בקביעה שבשביל כל אדם פרטי, כמונו עכשיו, למשל, שאינו מאמין לא באלוהים ולא בחיי-הנצח שלו עצמו, חייב החוק המוסרי שבטבע להשתנות מיד, עד כדי היפוכו הגמור של החוק הקודם, הדתי; ושהאנוכיות, אפילו עד כדי זדון ופשע, לא רק צריכה להיות מוּתרת לאדם, אלא שיש לראות בה מוצא הכרחי, המוצא הכי נבון וכמעט הכי אצילי במצבו.

מוסיקה שאני אוהב – הווספרס של מונטוורדי

הווספרס (תפילות הערבית לבתולה הקדושה) של קלאודיו מונטוורדי, משנת 1610, הן מהיצירות הליטורגיות הגדולות של תקופת הברוק. הביצוע שבחרתי הוא של אנסמבל לה פניצ'ה. האזנה ערבה.

.

.

מוסיקה שאני אוהב – האופרה נישואי פיגארו

האופרה נישואי פיגארו היא אחת משלוש האופרות המופלאות שיצר וולפגנג אמדאוס מוצרט עם הליברטיסט לורנצו דה פונטה. האופרה (שמספרה ברשימת יצירותיו של מוצרט K492) נכתבה בשנת 1786 ומתבססת על קומדיה של בומרשה באותו שם. הביצוע שבחרתי הוא מפסטיבל גליינדבורן משנת 1994 בניצוח ברנרד הייטינק. זה ביצוע ראוי בהחלט, אבל שתי הסיבות העיקריות לבחירה בו הן ראשית ששני החלקים שיובאו להלן מכילים את כל האופרה (לא מצאתי הרבה ביצועים של האופרה בשלמותה), ושנית שהביצוע מכיל כותרות תרגום באנגלית (שפת האופרה היא איטלקית).

.

.

.

אין עוד בעולם עוון ופשע

דוסטויבסקי

כאמור, הרומן "האחים קרמאזוב" הוא בין היתר זירה של מאבק בין "הרוסיות" המכילה כמובן מאליו את האמונה הנוצרית הפרווסלאבית, לבין הרעיונות החדשים, הסוציאליסטיים והאתאיסטיים, שהגיעו לרוסיה מהמערב. אין צורך לומר שדוסטויבסקי מצדד כמובן בפרווסלאביות, וגיבורו "הטוב" אליושה עובר גם חניכה קצרה במנזר, כהכנה לחייו הבוגרים.

בפתיחת הרומן, ב"דבר המחבר", כותב דוסטויבסקי שיש באמתחתו שני ספרים ולא אחד:

.

יש באמתחתי סיפור חיים אחד [של אליושה קרמאזוב], ואילו ספרים – שניים. הרומן השני הוא העיקר, ועניינו – פועלו של הגיבור שלי כבר בימינו אלה, כלומר עכשיו ממש. ואילו הרומן הראשון התרחש לפני שלוש-עשרה שנים, וכמעט שאינו רומן כלל, אלא פרשה אחת מימי ראשית עלומיו של גיבורי. לוותר על הרומן הראשון לא אוכל, לפי שבלעדיו לא יובנו דברים רבים בשני… (עמ’ 16).

מוסיקה שאני אוהב – וריאציות גולדברג של באך

"וריאציות גולדברג" של באך היא בין היצירות המושלמות ביותר שנכתבו אי-פעם. היצירה כתובה לכלי מקלדת ומנוגנת היום בעיקר בפסנתר (ולעתים בצ'מבלו). היא בנויה מאריה שמנוגנת בתחילת היצירה ובסופה, ובין שני הקצוות ישנן שלושים וריאציות (כל וריאציה שלישית היא קנון). הביצוע שבחרתי הוא של גלן גולד, הפסנתרן הגאון שהתמחה במוסיקה של באך. גולד הקליט את היצירה פעמיים, ב-1955 וב-1981. הביצוע הזה הוא המאוחר יותר.

.

.

מי שמעדיף גם לראות את גולד בעת הביצוע ייהנה מהסרט הזה, המתעד את ההקלטה ומכיל גם שיחה קצרה עם גולד לפני הביצוע. הביצוע השלם של היצירה מתחיל אחרי שש וחצי דקות.

.

גלן גולד מצולם בעת הקלטת וריאציות גולדברג

.

על פי תיאוריות ידועות

לפי תיאוריות ידועות, שכבר לובנו די הצורך… צריכה הדת לעבור גלגול ולהפוך למדינה, דהיינו להתגלגל כביכול מצורה נחותה לצורה גבוהה יותר, על מנת להיטמע בתוכה אחר כך מתוך כניעה למדע, לרוח הזמן ולציוויליזציה. אבל אם אין היא חפצה בזה, אם היא מתנגדת, תיוחד לה בשל כך רק איזו פינה במדינה, וגם זאת – בפיקוח בלבד… אבל לפי התפיסה היהודית ומשאת הנפש היהודית, לא הדת צריכה להתגלגל במדינה, כמין זן נמוך המתפתח לזן גבוה יותר, אלא להפך, המדינה היא שצריכה להגיע לבסוף לידי כך שתוכל להיות דת בלבד. דת ותו לא. ודבר זה בוא יבוא.

נשמע מוכר? מי היה יכול לומר דברים כאלה? תחילתם מזכירה את דבריו של הרצל, חוזה המדינה, שדרש שהרבנים יישארו בבתי הכנסת, כלומר שתיוחד להם פינה במדינה בפיקוח בלבד. וסופם דומה לדבריו של בני קצובר, מראשי המתנחלים, הדורש את פירוקה של הדמוקרטיה הישראלית, כלומר את פירוקה של המדינה והפיכתה לדת. מי יכול היה לנסח בבהירות כזאת את שני הקצוות האלה?

מוסיקה שאני אוהב – הסטאבט מאטר של פרגולזי

סטאבט מאטר הוא מזמור קתולי שמספר על ייסוריה של האם (מרים) העומדת מול הצלב עליו צלוב בנה (ישוע). מלחינים רבים הלחינו את המזמור הזה. הסטאבט מאטר של פרגולזי הוא בין המפורסמים והאהובים על רבים. בביצוע שאני מביא שרים ז'רר לן (קונטאלטו), שגם מנצח על האנסמבל, וורוניק ז'ן (סופרן). האנסמבל הוא "איל סימינריו מוזיקלה".

.

.

מוסיקה שאני אוהב – הברנדנבורגיים של באך

הקונצ'רטי הברנדנבורגיים (על שם מזמין היצירה, המרקיז מברנדנבורג) הם סדרה של שישה קונצ'רטי גרוסי (לקבוצת כלי סולו ותזמורת קטנה) שכתב יוהן סבסטיאן באך. הביצוע שלהלן הוא של תזמורת הברוק של פרייבורג.

.

.

אני חייב לך עוד וידוי אחד

דוסטויבסקי

אני חייב לך עוד וידוי אחד… מעולם לא הבנתי איך אפשר לאהוב את הקרובים לך. דווקא את הקרובים אי אפשר לאהוב, לדעתי. אפשר לאהוב את הרחוקים בלבד. קראתי פעם באיזה מקום על "יוֹאָן הרחוּם" (אחד הקדושים), שכאשר בא אליו עובר-אורח רעב וקופא מקור וביקש להתחמם, נשכב יואן לידו במיטה, חיבק אותו והתחיל נושם ונושף לתוך פיו המצחין, השותת מוגלה בשל איזו מחלה נוראה. אין לי ספק שהוא עשה זאת מתוך איזה ריגוש כוזב, היסטרי, בשם חובת האהבה שקיבל עליו וסיגופי התשובה שכפה על עצמו. כדי שאפשר יהיה לאהוב אדם – עליו להסתתר, שהרי אך יָראֶה את פניו, ואבדה האהבה.

הדובר הוא איוואן קרמאזוב, בפתיחת הפרק "מרד" שמקדים את הפרק "האינקוויזיטור הגדול". הפוסט הזה פותח סדרה של ציטוטים ועיונים בספר "האחים קרמאזוב". ראו בהקשר דומה את הפוסט הזה (וראו גם את זה).

.

פיודור דוסטויבסקי, האחים קרמאזוב, תרגמה נילי מירסקי, עם עובד 2011, עמ’ 309.

 .

סראפין. המוסיקה. לא, לא אוכל לשכוח

ראיתי היום את הסרט "סראפין". הקלטתי אותו פעם והיום ישבתי לראות. רק אחרי הצפייה התברר לי שלפני שנתיים גרף הסרט שבעה פרסי סזאר. הצילום בסרט נהדר. הנה הטריילר של הסרט.

.

.

שש תמונות ללא מילים

ימין שמאל מזרח מערב

ראו איך לועג לנו, השמאלנים, ההוא שגם אם היה קיים לא הייתי מאמין בו.
.
הושיב את היעקובינים מצד שמאל באספה הלאומית, ובגלל זה אנחנו שמאלנים. ובכל הספרות היהודית שמפארת את שמו – ימין זה טוב ושמאל זה השטן. וכל מי שמאמין בו (בהוא שלא קיים) ממילא רץ ימינה כל היום כדי לברוח מהסיטרא אחרא. ואיך תהיה כך תקומה לשמאל? מי יקים את השטן ויפיח בו חיים?
.
וגם פיזר את היהודים ממערב לבית המקדש החרב, וכך הפך את כותל המזרח למשאת נפש. והנה יהודים רצים היום בכל כוחם מזרחה (לקו הירוק). שנות אלפיים דוחפות אותם. והשמאל שהוא גם סמאל וגם חובב המערב ותרבותו יעצור זאת?

.

מוסיקה שאני אוהב – אנסמבל האקדמיה למוסיקה עתיקה ברלין מנגן את ארבע העונות של ויוואלדי

"ארבע העונות" הוא כינוי לארבעה קונצ'רטי לכינור, כלי קשת וקונטינואו מתוך אופוס 8 של אנטוניו ויוואלדי (1678–1741), שכותרתו "התחרות (המבחן) בין ההרמוניה והדמיון". הקונצ'רטי הם "אביב", "קיץ", "סתיו" ו"חורף", והם נכתבו לצד ארבע סונטות, שמילותיהן מתארות את עונות השנה. לא ידוע מיהו מחברן של הסונטות ויש השערה שאולי ויוואלדי בעצמו הוא מחברן.

הביצוע של האקדמיה למוסיקה עתיקה ברלין, עם הסולנית מידורי זיילר, הוא ייחודי. צריך לראות אותו – לא רק לשמוע.

.

אביב

.

מוסיקה שאני אוהב – החמישיה של מוצרט K614

החמישיות לכלי קשת של מוצרט בולטות כיצירות מופת גם בתוך השפע המופתי המוצרטי. החמישיה במי במול מז'ור K614 היא האחרונה (מבין שש) שכתב מוצרט. כאן מנגן אותה אנסמבל האוסמוזיק. בכל החמישיות לכלי קשת של מוצרט נוספת לרביעייה הרגילה (שני כינורות, ויולה וצ'לו) עוד ויולה. מוצרט אהב את הוויולה, ולעתים קרובות ניגן בכלי הזה בביצועים קמריים של הרביעיות והחמישיות שלו (הכלי הראשי שלו היה כמובן הפסנתר).

.

.

מצעד זכויות האדם 2011 – תמונות

המצעד הססגוני והשמח של זכויות האדם צעד היום בתל אביב. מזג האוויר היה נפלא. בלונים בשלל צבעים. כרזות מקוריות ואפילו מופע של ה"קו קלוקס קלאן". עמותות שונות לזכויות אדם. רופאים. פסיכולוגים. עובדים זרים. פליטים. בדווים מהנגב, ערבים מהגליל. מרצ. חדש. זוכרות. לוחמים לשלום. גאים וגאות. מי לא היה שם. ובכל זאת התחושה היתה שמעטים מדי משתתפים במצעד הזכויות. גם בהשוואה לשנה שעברה – היינו היום מעטים מדי. ובכל זאת היה שמח וצבעוני. ומכאן ידברו התמונות.

.